פרי צדיק, קדושים ז׳Peri Tzadik, Kedoshim 7
א׳בזה"ק (ברע"מ פ"ב סע"א) דכבוד מ"ע ומורא מל"ת דהיא אהבה ויראה נזכר שם ענין נעשה ונשמע היינו מ"ע ומל"ת ואהוי"ר ע"ש וצ"ב דנעשה הוא מ"ע אבל מה ענין נשמע למצות ל"ת ויראה וי"ל דאיתא בשבת (פח.) למה נמשלו ישראל לתפוח מה תפוח פריו קודם לעליו כך הקדימו ישראל נעשה לנשמע, וצ"ב דלמה קרא לנשמע עלים. ואכ"ת משום דלא התלמוד עיקר אלא המעשה (כמש"פ שם באגדות מתרש"א). והלוא אמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה ועכ"פ למה נקרא הלימוד עלים. וי"ל דבגמ' חולין (צב.) אשכולות שבה אלו ת"ח עלין שבה אלו ע"ה וכו' והיינו דשלחו מתם ליבעי רחמי אתכליא על עליא וכו' מבואר דהפרי היינו הת"ח והעלים נקראים הע"ה [ואיתא בזוהר הקדוש [ע"ג א'] ג' דרגין מתקשרין דא בדא קוב"ה ואורייתא וישראל וכל חד סתים וגליא וכו' ומפרש שם הקרא מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל תרין דרגין אינון יעקב וישראל חד גליא וחד סתים כו' דמאן דאתגזר יהבין לי' דאתגלין כו' והיינו דיעקב הוא מדרגת ע"ה וישראל הוא הת"ח כמ"ש (ב"מ ד' לג:) ולבית יעקב חטאתם כו' הם ע"ה שזדונות אצלם כשגגות וכו'. ושמא דקוב"ה. סתים וגליא דנכתב בהוי"ה ונקרא בשם א"ד.ושם א"ד מרמז על אלקותו ית"ש וזה כל ישראל מאמינים בני מאמינים שיש בורא עולם ואדון הכל ויראים ממני מצד אמונה ועושים רצונו ית' והיינו מגיד דבריו ליעקב דיהבין לי' פקודין דאורייתא וזהו גם לע"ה שיעשה מה שנצטוה, וזה ענין שמיעה ששומעין מה שהש"י מצוה לעשות מהם עושים, וחקיו ומשפטיו לישראל הוא רזין דאוריי' ע"ש פ' חקיו. היינו שיהיה נחקק בלב זהו לישראל שלהם מגלה סתים דאוריי' שהוא התחדשות דתורה שבעל פה דעל ידי זה הרב חכמה לתקן הרב כעס כי נחקק הד"ת בלב ונתגרש הלב כסיל מחלל השמאלי. משפטיו הוא הרגשת טעמי התורה כמ"ש (פסחים קיט.) למכסה עתיק זה המגלה דברים שכסן עתיק יומין כו' אלו טעמי התורה ר"ל הטעימה להרגיש המתיקות, וענין הקדמת נעשה לנשמע שהם יעשו קודם השמיעה ואיך ידעו מה לעשות. אבל הרי מצינו אאע"ה קיים כהת"כ עד שלא נתנה ומהיכן ידע זה רק מרוב השתדלותו ויגיעתו להכיר את בוראו וזה כל התורה כלה להגיע לזה ההכרה דאנכי ה' וגו', ובזהר קורא לתרי"ג מצות, תרי"ג עטין, שהם עצות איך להגיע להשגת אנכי ה"א וז"ש באברהם אבינו ע"ה נעשו כליותיו כב' מעיינות והיו נובעת תורה (ב"ר פ' סא) דכליות יועצות והשיג כל התרי"ג עטין, וכן כל מה שחידשו חכמים הרבה תקנות וגזירות ומצות דברי אלקים חיים ומברכין אדרבנן אקב"ו והם השיגו מעצמן מה לעשות ולא שמעו. אך אז במעמד ה"ס שהקדימו נעשה שהיו במדרגה גדולה דע"כ נמשלו אז לתפוח כמו הקב"ה (ונתבאר יתרו מא' ו') שיוכלו להשיג מעצמם מה לעשות, וזהו פריו שהם האשכולות והת"ח, ונשמע זה מדרגת דבריו ליעקב דהם הע"ה והוא העלים, ומדרגת אהבה ויראה גם כן ב' אלו. דיראה זה מדרגת כנסת ישראל דנקרא אשה יראת ה' דאיהי אמונה וכו' מאמינים ב"מ, ועל ידי האמונה יכניס בלבו היראה על ידי שישים אל לבו שממ"ה עומד עליו כו' דע"י אמונה כ"א יוכל להשיג זה, וזהו ישראל סתים וגליא כמו דקוב"ה סתים וגליא שהוא שם הוי"ה ושם א"ד. ומשם א"ד היא היראה דאם אדונים אני אי' מוראי. ומשם הוי"ה היא האהבה סוד זו"נ קבה"ו. ואהבה בא רק מצד הש"י שמאיר לנפש, ובזהר [פ"ד ב'] דבעשה"ד נאמר בל' יחיד וכאןם בלשון רבים דאז היו ברעותא חדא. והיינו כמ"ש (במכילתא) ע"פ ויחן וגו' כאיש אחד בלב אחד ועתה לא היו במדרגה זו עי"ש. וע"כ נקראו אז חתן וכלה דכאשר כנסת ישראל מתאחדין לתתא ברזא דאחד אז גם הש"י כנגדם. וע"כ שם שבת תחלה מצד הש"י ואח"כ כיבוד או"א שהוא המ"ע המורה שיש קדושה בגוף. ודעי"ז הש"י מאיר ובא באהבתו גם אחר השבת וכאןם דלא היו במדרגה זו צריך התחלה באתעדל"ת ביראה] ומצינו בגמ' (קידושין לא:) איזהו מורא וכו' לא ישב במקומו כו' ואיזה כיבוד מאכיל ומשקה כו' והיינו מ"ע ומל"ת ואהוי"ר. דמלבד מה שאו"א הולידו הגוף יש להם שייכות בקדושת הנפש, ובס' עשרה מאמרות דנפשות האבות מזל לבנים היינו שהאב נעשה אור מקיף להבן, וזה קדושת הכתר כי אי"ן הוא מזל לישראל, וכן הבושה שהוא היראה כמ"ש (נדרים כ.) ולבעבור תהיה יראתו על פניכם וגו' זהו הבושה מושרשת בישראל מצד אבותם ומי שאין לו בושה בידוע שלא עמדו אבותיו על ה"ס, כי פניכם מרמז על הבושה כמו שאמר ריב"ז לתלמידיו הלואי יהא מורא שמים עליכם כמורא ב"ו (ברכות כח.) כי החוטא לבו"ד כשרואה פניו מתבייש מאתו, ולפי שמאו"א בא היראה ללב ע"כ ציוה לירא מהם ושקיל מוראם למורא המקום כי מה שעל ידי בא היראה בבנים מפני שהולידו הגוף בקדושה דוגמת קב"ה ושכינתי', וע"כ אמר על אמו שכינתא דאתיא (גמ' שם) ואיתא בס' בשם הרה"ק הר"ר בער זצוקללה"ה דמצד האדם הוא היראה ואהבה הוא מצד הש"י כי דרכו של איש לחזור אחר אשה, לכן במ"ת דהיו במדרגת אהבה כתיב מקודם מצות שבת שהוא קדושה ואהבה מצד הש"י, ואחריו כאו"א ואביו קודם כי מצד האב המשכת אהבה, ובפ' זו שנאמרה בל' רבים שאינו מרמז על אהבה רק מדרגה יראה התחיל במורא או"א, ואמו מקודם דמצדה היראה (כמשנ"ת לעיל במ"א) ואחר כך מצות שבת שהוא מצד השי"ת. כי על ידי היראה שמצד האדם כ' מה ה"א שואל מעמך כ"א ליראה, יזכה לבוא למדרגת אהבה ולקדושת השבת דקביעה וקיימא מצד הש"י:
1