פרי צדיק, פרשת שקלים י׳Peri Tzadik, Parshat Shekalim 10
א׳במ"ר (ר"פ תשא) אמר לו הקב"ה חייבין לי ישראל מה שלוו הימני שנאמר כי תשא כדברי תורה כי תשה ברעך אמור להם שיפרעו וכו' ולכאורה אין לו פירוש דכופר נפש אינו שילום חוב שלוו רק לכפרה. והענין על פי מ"ש בס' הרוקח אין חוזק כחוזק החסידות בתחלתו ואמרו בשם ר' ר' בונם זצוק"ל שעל זה נאמר אל תאמר וגו' שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה והיינו דחוזק החסידות לא מחכמת שלך בא רק על ידי שאלה והלואה מהשי"ת ואחר כך מסלקו כדי שישיג ביגיעתו ואמר רבי' הק' זצוק"ל דאין מראין להאדם בתחלתו רק כפי שיוכל להשיג אחר כך בקנין ובקריעת ים סוף היה בחינת הראיה ועל זה אמר במכילתא וזה"ק ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל ראת"ה דייקא ואחר כך במתן תורה דכ' פנים בפנים דיבר ה' עמכם נקבע האור בקנין (ונת' במ"א) ולפי האמור היה במתן תורה כעין שילום חוב מה שזכו בקריעת ים סוף בשאלה וכיון שאחר כך קלקלו ונתבטל החיתון כמו"ש (שמות רבה פ' מג) מוטב שתדון כפנויה כו' ממילא חייבין ישראל מה שלקחו בשאלה והלואה בפסח וקריעת ים סוף ועל זה נאמר כי תשא כד"א כי תשא ברעך. ועל ידי השקלים דאיתא (ב"ב י :) במה תרום קרן ישראל בכי תשא זה נקרא משלמין מה שלוו כיון שזוכין להרמת קרן עד כ"ע להיות היחוד אח"ד שמורה שמופיע א"ח ט' המדות בד' ה' ד' הות כו' ונקבע האור בקנין משלמים השאלה וההלואה כיון שנתקן פגם העגל. ובכל שבת בס"ג זוכין להיחוד כמ"ש (בס' מט"מ) שמטעם זה אומרים במנחה אתה אחד כו' ובשבת זו שעל ידי השקלים זוכין לקרבא זה בזאת זוכין ליחוד קבה"ו באור פני מלך חיים. ומסיק במ"ר ואשלמה להם שנאמר והיה מספר בני ישראל וגו' יאמר להם בני אל חי והיינו כמו שהיה במתן תורה:
1