פרי צדיק, פרשת שקלים ח׳Peri Tzadik, Parshat Shekalim 8
א׳בזוה"ח (ר"פ תשא) מאי כל העובר על הפקודים דא מאן דעבר על פקודי דמאריה אי בעי לאתתקנא קמי מאריה זה יתנו זה בעי למיתן לקרבא ליה בזאת וכו' בגין דמאן דעבר על פקודי דמאריה אפריד זה מזאת וכו'. הענין דזה מורה שמפורש ומראה באצבע כמו שיהיה לעתיד שכל א' מראה באצבעו (כמ"ש בסוף תענית) וכן בקריעת ים סוף שאמרו (במכילתא וזה"ק בשלח) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל זכו ואמרו זה אלי. וזאת מרמז למדת מלכות וכמ"ש בזוהר הקדוש (בא לז ב) האי כתרא דאקרי זאת אתקרי אש"ה כו' וזאת אתנסיבת מזה דאקרי זכר והיינו שעל ידי מהימנותא שלימתא גם כן זוכין להיות מפורש כמו שמראה באצבע זאת רק שהוא בלשון נקיבה ועל זה אמר (רע"מ זח"ג רל א) איהו אמת ואיהי אמונה שעל ידי שנותן אל לבו שהשי"ת עומד עליו ורואה במעשיו זוכה גם כן שיהיה כמפורש לנגד עיניו. ואז גם כן מכירין היחוד הוי"ה אחד וכמו שאמרו השבטים כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אף שאין אנו מכירין היחוד בבחינת אמת מכל מקום על ידי אמונה אנו מכירין שאין אלא אחד וכמו שנת' כ"פ במ"ש (פסחים נו.) ותיבת אח"ד מורה אות ד' על מדת כנסת ישראל כמ"ש בזה"ק פ' זו (קכג ב) ה' ד' הות וכו'. והיינו שמופיע במדת מלכות כל הט' מדות ח' ואל"ף שמורה על פל"א עליון כ"ע איהו כתר מלכות. ועל ידי קלקול העגל אפריד זה מזאת שלא היה היחוד קובה"ו. זה בעי למיתן וכו' דעשרים גרה השקל כ' מרמז לכ"ע כמ"ש (זח"ג רנו ב) אנכי ביה כ' כתר. ומחצית השקל עשר גרה רזא דיו"ד כמ"ש בזוה"ח והיינו יו"ד חכמה מאמר יהי אור וז"ש לאמשכא ולאנהרא באתרא דפגים והיינו באור פני מלך חיים ודא הוא כופר נפשו נפש ו'. ואיתא בזוה"ח כדין איקרי שקל הקדש ואיתער כסף ימינא דמלכא וכו' והיינו קודש עלאה חכמה כמ"ש בזוהר הקדוש (משפטים קכא א') והיינו שמפרש שהשקלים באו לכפר עוון העגל דעברו על פקודי דמאריה ואפריד זה מזאת וכמו"ש בירושלמי (דשקלים) ומדברי תורה תשא. ואיתא במ"ר (צו פ' ח) ובתנחומא (תשא ה') זה ישפיל וזה ירים בלשון זה הושפלו כי זה משה ובלשון זה הוגבהו זה יתנו וגו' ובפסיקתא (סו' פרשה י) מייתי זה שהשפיל ישראל לבאר שחת זה אלהיך (והוא מה שנאמר נחמיה ט יח) וזה ירים וכו' והיינו שע"י השקלים זוכין להיות היחוד כ"ע איהו כתר מלכות ושיזכו להיות מפורש לעין להראות זה אלי (ונת' מא' ג). ואחר כך איתא בזוה"ח ת"ח האי כופרא כדי הוא לכפרא על עשרה שבטין דזבינו ליוסף ואפרידו זה מזאת ועברו על פקודא דמאריהון וכו' א"ל קודשא בריך הוא למשה אי את בעי לארמא רישיהון זה יתנו כל ת"ח האי צדיק כל איקרי וכו' ונראה דהזוה"ח דריש תרוויהו דכ' ב' פעמים כל העובר דתחלה נא' זה יתנו כל העובר על הפקודים וגו' ואחר כך כתוב כל העובר על הפקודים מבן וגו' יתן וגו' ודרש חד על קלקול העגל דאפרידו זה מזאת ועברו על פקודי דמאריהון ואחר כך דרש על מכירת יוסף. ומסיק כדין שקל הקדש אקרון בגין דאיהו פלג גופא וכנסת ישראל פלג גופא וכו' והיינו יו"ד תתאה משם שדי דקבילת עוברה והיינו יוד תתאה חכמה תתאה קדש תתאה (כמ"ש וח"ג קעו ב) וז"ש שקל הקדש אקרון והיינו דיוסף ממשיך למדת מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה קדש כו' והיינו קדש תתאה כנ"ל וזה גם כן אור דכ' אור זרוע לצדיק והוא אור הראשון דזרע קב"ה בג"ע ועביד ליה שורין על ידי דהאי צדיק דאיהו גננא דגנתא (כמ"ש זח"ב קסו ב) ובשבת דכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל (כמ"ש שבת פו :) והיינו תורה שבכתב. ויום השביעי דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי (כמ"ש זח"א מז ב) והיינו מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. קורין פרשת שקלים בשבת שבו הזמן לזכות לחכמה עלאה מאמר יהי אור אור פני מלך חיים ולחכמה תתאה אור זרוע לצדיק:
1