פרי צדיק, פרשת זכור ג׳Peri Tzadik, Parshat Zachor 3
א׳בתנחומא (תצא ז) כאן כ' זכור ובשבת כ' זכור שניהם שוין כו' אמר שלמה כמקרה הכסיל גם אני יקרני מלה"ד כו' לזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב ולזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב ולא הזכרתי על קערה ריקם כך השבת כ' זכור וגו' ולכבדו במאכל וכו' ובעמלק כ' זכור וגו' על מה אתה זוכרו על שולחן ריקה כו' ויש להבין בשלמא במשל יתכן שאמר בשניהם לשון זכרון סתם שאלוהו זה הזכרת וזה הזכרת אבל בכאן הלא מפורש בשבת זכור לקדשו ובעמלק תמחה את זכר עמלק ואיך אמר דשניהן שוין. אך הענין דמחיית עמלק הוא לשרש ולעקור שורש הרע והיצר הרע והמצוה בכל שנה ומכל מקום רואים שלא הועיל שעדיין מתגרה ואף בת"ח ואף בגדולים כמו שמצינו בר"מ ורע"ק (קידושין פא.) ונראה שלא הועיל ח"ו ויאמר האדם מה יועיל שנצטוינו זכור את יום השבת לקדשו להכניס קדושה על ידי הענג וקדושת סעודת שבת פן זה גם כן לא יועיל ועל זה אמר כמקרה הכסיל גם אני יקרני. ועל זה אמר מהמשל הנז' דשבת אתה מזכירו על קערה מלאה כל טוב שבאמת הקדושה דשבת קביעא וקיימא מהשי"ת כש"נ לדעת כי אני ה' מקדשכם ובודאי מועיל שהוא יום הניח ה' לך מעצבך ורגזך היינו הנייחא מכל האויבים והקליפות אך אחר כך חוזר יצר הרע למקומו כמו אחר מתן תורה. ומי שמשמר שבת כהילכתה נגאל באמת מיד לעולם. ובא מצות הזכירה להכניס הקדושה על ידי ענג דגם הגוף בשבת היא בקדושה וזהו על קערה מלאה כל טוב. מה שאין כן זכירת עמלק שהוא להוציא הרע מלב כסיל וזהו העיקר על ידי העבודה מצד האדם וזהו על שולחן ריקם. ומכל מקום גם הוא מועיל שבכל שנה ושנה נעשה מחיית עמלק יותר עד שנזכה לעשות ולזכות למחיית עמלק מכל וכל מלמעלה. אבל כל זמן שלא נמחה זכרו מכל וכל יצרו של אדם מתגבר. אכן מצות שמירת שבת מועיל בודאי שהשי"ת מכניס בישראל קודשה דקביעא וקיימא והישראל מקדש השבת על ידי הענג דגם הנאת הגוף בקדושה. ועל ידי שמירת שבת ניצולין גם מהעבירה כמ"ש (מכילתא בשלח ויסע פ' ה) מקרא דשומר שבת מחללו ושומר ידו וגו' שכל מי שמשמר את השבת מרוחק מן העבירה ובפע"ח (ריש שער השבת) שניצול מקטרוג היצר הרע כל ימי השבוע. רק האדם מצידו צריך שמירה שלא יכנוס היצר הרע ח"ו לקלקלו בשמירת שבת ומי שזוכה להיות משמר שבת כהילכתה הוא בפרט נפשו נגאל מכל וכל (כשנ"ת כ"פ) ועז"א כי אין זכרון לחכם וגו' שזכרון השבת על קערה מלאה קדושה:
1