פרי צדיק, פרשת זכור ו׳Peri Tzadik, Parshat Zachor 6
א׳במדרש (תנחומא תצא ה) ר"ת פתח זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם אמר הקב"ה לישראל אותן ב' זכירות כו' הוו זהירין בהן תמחה את זכר עמלק זכור וגו' משולי אפר אם זכיתם אתם בניו של אברהם שהמשיל עצמו כאפר כו' ואם לאו לגבי חומר גביכם התקינו עצמיכם לשעבודה של מצרים שנאמר וימררו וגו'. הענין כדברינו הנ"ל דקליפת עמלק הוא מנגד נגד קדושת השרש בחינת עתיקא וזהו אם זכיתם אתם בניו של אברהם שזכה לבחינת עתיקא (ונת' מא' ב) ודייקא על ידי שהמשיל עצמו כאפר על ידי השפלות כמה שנאמר מרום וקדוש אשכון ואת דכא וגו' מרום וקדוש מורה על בחינת עתיקא. ואם לאו התקינו עצמכם יכולים להכניעו וכמו שאמרנו (ונת' שם) וזהו רומז שעבוד מצרים שנאמר וימררו את חייהם בעבודה קשה ואיתא (זח"א כז א וש"מ) קשה בקושיא בחומר בק"ו ובלבנים בלבון הלכתא ובכל עבודה בשדה דא ברייתא את כל עבודתם דא משנה. עוד א' במד' לגבי חומר גביכם כדור הפלגה שכ' בהן והחמר היה להם לחומר ע"ש ובפסיקתא רבתי (פרשה יב ב) ויש לרמז גם כן לענין דרש זכרוניכם על זכרונות דעמלק. ועל פי מ"ש (שמות רבה פ' כו) לא שלותי מגזירה ראשונה שגזר פרעה עלי וימררו וגו' והעמיד לי הקב"ה גואל זה מרים ע"ש המרור ולא שקטתי מגזירה שניה אם בן הוא והמתן אותו והעמיד לי הקב"ה גואל זה אהרן ע"ש ההריון ולא נחתי מגזירה ג' שזגר כל הבן הילוד היאורה וגו' והעמיד הקב"ה גואל ע"ש המים זה משה כו' ויבא רגז זה עמלק. ויש לומר שג' גזירות הללו היו כדי לברר במצרים הג' כתרים ע"י הג' גואלים כתר תורה על ידי משה וכתר כהונה על ידי אהרן וכתר מלכות על ידי מרים וכמ"ש (סוטה יא :) בתי מלכות דוד נמי ממרים קאתי. ומלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה והוא בחינת בארה של מרים שרומז לתורה שבעל פה וכמ"ש (ילקוט שמעוני חוקת) ע"פ ודברתם אל הסלע שנה עליו פרק א' והוא מוציא מים מן הסלע (ונת' תרומה מא' יג וחנוכה מא' כה ד"ה ובגמ' ע"ש). ואיתא בכתבי האריז"ל ששעבוד מצרים היה לברר הנפשות של דור המבול ודור הפלגה ואנשי סדום ויש לומר שהם גם כן נגד ג' בירורים של ג' גואלים הנ"ל. גזירת היאורה תשליכוהו הבירור של דוד המבול הוא בירור של תורה שבכתב על ידי משה רבינו שהם פגמו בזה שהיה ראוי משה רבינו ע"ה ליתן להם התורה בדור המבול כמ"ש ברע"מ (זח"ג רטז ב) וכן איתא במדרש (שמות רבה פ' ל) שהם אמרו ודעת דרכיך לא חפצנו זה תורה. והיינו תורה שבכתב שהיא דכיו של הקב"ה שגוזר גזירה ומקיימה תחלה כמ"ש (שם וש"מ) שמה שהוא עושה אומר לישראל לעשות כו' וזש"נ בשג"ם הוא בשר שמרמז על מש"ה כמ"ש בזוהר הקדוש (שם) וגמ' (חולין קלט :) לרמז שהוא עתיד לבררם. וגזירת וימררו וגו' בחומר ובלבנים על חטא דור הפלגה הוא נגד בירור בחינת תורה שבעל פה על ידי מרים שנקראת ע"ש המרור וכנ"ל בחומר דא קל וחומר ולבנים ליבון הלכתא ועיקר התייסדות תורה שבעל פה היה בבבל כמו שנת' כ"פ מגמרא (סוכה כ סע"א וש"מ) ושם מצאו הבקעה בארץ שנער ועל ידי החכמה זו רצו לעשות להם שם והצליחו בזה בכח ההיפך כש"נ ועתה לא יבצר מהם וגו' (ונת' נח מא' א). וגזירת אם בן הוא והמיתן אותו הוא לברר פגם אנשי סדום שהיה בהן צרת עין על העניים ולא גמלו חסד כש"נ ויד עני ואביון לא החזיקה. ובזה היה הבירור על ידי אהרן שנקרא איש חסידך שהיה אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות כו'. ולאשר ששני הפגמים של דור המבול ודור הפלגה היו מעומת חמורים לכן נצרך לסבול קושי הגזירה זמן רב כדי לברר וללבן הנפשות מהפגמים הגדולים מה שאין כן פגם דאנשי סדום שהיה רק מצרות עין שבין אדם לחבירו לכן לא התמיד גם כן גזירת אם בן הוא וגו' רק היה די להם בצער לפי שעה שגזר פרעה למיילדות ולא נתקיימה גזירתו כש"נ ולא עשו וגו' ותחיין את הילדים:
1