פרי צדיק, לחג הפסח י״אPeri Tzadik, Pesach 11
א׳אומרים ג' לשונות לברכה לחיים לשובע, נגד חיי בני ומזוני שהם כלל כל הברכות חיים חיי, שובע מזוני, ברכה סתם היינו ריבוי שכן ברכה ראשונה בתורה ברכה דדגים וברכה דאדם פרו ורבו, ואומרים זה בתפלת טל וגשם, שכן ברכה ראשונה מיצחק אבינו מטל השמים, וברכת השי"ת בפ' והיה אם שמוע ונתתי מטר ארצכם וגו' שכל השפעות מכונות בשם טל וגשם, ומצד השי"ת הוא גשם שהוא כנגד תורה שבכתב כמש"נ יערוף כמטר לקחי וכמו שאמרנו דלקחי היינו תורה שבכתב שניכר שיורד מן השמים וכן תורה שבכתב, תזל כטל אמרתי היינו תורה שבעל פה שמופיע השי"ת בלב החכמים ובאמת הם דברי א"ח ונמשל כטל שאינו ניכר כשיורד מן השמים רק אחר כך כשרואין ליחות הארץ מבינים שירד טל (ונת' לעיל) וכ"כ האר"י הק' דחדשי החורף חדשי דמלכא וחדשי הקיץ חדשי דמטרוניתא, והוא על פי מ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב קפ"ו א) דחודש אבי"ב אתוון כסדרן א"ב, ותשרי מסופא דאתוון, דאתוון למפרע תש"ר, והוא כמש"ש התוס' (ר"ה כז.) בענין מחלוקת ר"א ור"י דאלו ואלו דברי אלקים חיים דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ומתחלה היה תכלית הבריאה להיות עיקר שכינה בתחתונים (כמ"ש ב"ר פי"ט) ולכן אותיות תשרי אתוון למפרע מעילא לתתא, וכן מצינו בגמרא (שם לב.) בראשית נמי מאמר היא:
1
ב׳ובזה"ק (ח"ג יא א) חשיב יהי אור מאמר ראשון ובמד' (ב"ר פי"ז) יש מחלוקת בזה ואלו ואלו דברי אלקים חיים דכפי שעלה במחשבה לבראות במדת הדין היה בראשית מאמר ראשון. ומאמר יהי אור היינו שיש בו איזה תפיסה ואור מאמר שני, אך אחר שצפה השי"ת במעשיהן של רשעים ונגנז אור הראשון (כמ"ש חגיגה יב.) אז מאמר יהי אור הוא הנעלם גם כן מכל רעיון והוא מאמר ראשון ואף שהיה גלוי לפני השי"ת מתחלה שיקלקלו כן היה הרצון בסדר הבריאה שיהיה מקודם כפי המחשבה הא' עשה את האדם ישר. ואחר כך כפי שיהיה אחר הקלקול שיגנז אור הראשון. וכן מתחלה נזכר רק שם אלקים שביקש הקב"ה לברא במדת הדין וצפה שאינו מתקיים ושותף מדת הרחמים למדת הדין. ולכן מאמר עשירי לחשבון הזוהר הקדוש והמ"ד במדרש שהיא מאמר לא טוב היות האדם לבדו הוזכר אחר פ' ביום עשות ה' אלקים שהוא אחר הקלקל ששותף הקב"ה מדת הרחמים למדת הדין וכן כפי שעלה במחשבה לבראות בתשרי אתוון למפרע מעילא לתתא שיוריד השי"ת שכינתו לתחתונים. ואחר כך בניסן כפי שנברא היינו אחר שצפה שיקלקלו אז אתוון כסדרן מתתא לעילא וכן היה הגאולה במצרים בניסן נאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ולכן בחורף חדשי דמלכא מתפללין על הגשם שהוא כנגד תורה שבכתב שהוא מצד השי"ת. ובקיץ שהוא חדשי דמטרוניתא מתפללין על הטל שהוא מצד האדם תורה שבעל פה מתתא לעילא ואתוון כסדרן:
2
ג׳ובעלי הפיוט סדרו תפלת טל ע"ד תשר"ק ותפלת גשם ע"ד א"ב להיפוך ממה שאמרנו, אך באמת מצד השי"ת כן הוא תשר"י אתוון למפרע מעילא לתתא וניסן כסדרן מתתא לעילא שיברר האדם א"ע מתתא לעילא, אך ישראל מצדם מכירין שאף מה שמבררין א"ע מצדם גם כן אין להם שום כח רק על ידי מה שהשי"ת נותן להם כח זה, וכן היה ביציאת מצרים שהיה בחודש זה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי הכל מצד השי"ת ואחר כך ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי הכל מצד השי"ת, ולכן מבקשים בתפלת טל דרך תשר"ק שהשי"ת ישפיע מעילא לתתא שנוכל לברר מה מצדנו, ואביא אתכם אלי, וכן בתשרי מזכירין בתפלת גשם דרך א"ב, שאף שאז עיקר השפעת הגשם מעילא לתתא מ"מ אין השי"ת משפיע עד שיהיה איזו אתערותא דלתתא גם כן, ולכן מזכירין דרך א"ב שיעזור השי"ת על תחלת האתערותא דלתתא מצדנו, שנזכה להשפעת מעילא לתתא, ועיקר הברכות הם בד"ת, וכן נדרש גם ברכות יצחק מטל השמים על מקרא משנה תלמוד ואגדה (כמ"ש ב"ר פס"ו) וחיי היא בודאי ד"ת שנקרא חיים ראה נתתי לפניך את החיים וגו' ובחרת בחיים וגו', ומזוני עשירות היינו גם כן בד"ת כמ"ש (מ"ת תשא ג) והשבע לעשיר וגו' בעשירי תורה מדבר וכו' (וכן נד' תמורה טז עשיר ורש מי שעשאו חכם לזה וכו'). וברכה גם כן ריבוי בד"ת דכ' ברכת ה' היא תעשיר וכמו שאמרנו יברכך בתורה, רק מזה נסתעף אף בעניני עולם הזה ברכה וחיים ושובע, חיי בני ומזוני:
3