פרי צדיק, לחג הפסח י״בPeri Tzadik, Pesach 12
א׳קומם עיר בה חפצך בטל שימה בידך עטרת בטל. הם לשונות בפ', אך מה טובם ושייכות לטל, עטרת כ"ע טלא דעתיקא ואיתא (זח"א רב א) דהא לית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא, והיינו תורה שבעל פה שהוא הרב חכמה שבא לתקן הרב כעס, וכ"ה לשון הגמרא (סוכה נב:) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש שהוא מקום חידוש הלכות, ומייתי מדכ' הלא כה דברי כאש וגו' דבר ה' זו הלכה (שבת קלח:) וזש"נ למען ציון לא אחשה וגו' עד יצא כנוגה צדקה שאו"ה מקטרגים מה נשתנו ישראל שבחר בהם ה' והשי"ת יברר עמך כלם צדיקים וזש"נ עד יצא כנוגה צדקה וגו' וראו גוים צדקך וגו' שלא יקטרגו עוד והיא על פי מ"ש (סנהדרין צז:) שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה ת"ל לכן יחכה ה' לחננכם וגו' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב מדה"ד מעכבת, וז"ש מקודם קומם עיר בה חפצך, עדמש"נ כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה, ובמדרש (ב"ר וישלח) למדנו מפ' של אותו רשע כי חפץ בבת יעקב בג' לשונות של חבה חבב הקב"ה את ישראל בדביקה בחשיקה בחפיצה וכו', ואמר קומם עיר בה חפצך בטל היינו טל תורה טלא דעתיקא (ונת' כ"פ) והיינו תורה שבעל פה שהיא בגלות שכן עיקר התפשטות תורה שבעל פה היה בבבל (כמ"ש סוכה כ.) וכן בכל האו"ה יש אצלם בגלות תורה שבעל פה וזהו בטל. ואחר כך אמר עיר כסוכה נותנרת מל' הכ' ונותרה בת ציון כסוכה בכרם ופירש"י דסוכת הכרם גר שם יומם ולילה וכ' כי כרם ה"צ בית ישראל וכיון שגלו ישראל נותרה בת ציון כסוכה בכרם. שימה בידך עטרת ומה טובה של ערטת ביד ובפסוק גם כן כ' והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מליכה בכף אלקיך וגו' והנה עטרת יפאר גם כל על הראש. וכן צניף וכש"נ ושימו צניף טהור על ראשו ומה שייכות זה ליד והנה מצד יעקב אבינו ע"ה שהיתה מטתו שלימה אין פסולת כלל ומצדו כבר תקן כל פגם הנחש ופסקה זוהמא מאבותינו (כמ"ש שבת קמו.) וכן באמת יעקב לא מת (כמ"ש תענית ה.) והקב"ה מתפאר בישראל תפילין דמארי עלמא מה כתיב בהו וחי כעמך ישראל וגו' (ברכות ו.) והנה כל האבות אברהם ויצחק נקראו גם כן ישראל (כמ"ש ב"ר ר"פ תולדות) והיינו שגם מטתם שלימה דעשו וישמעאל לא נחשבו לזרעם כמ"ש (נדרים לא.) ביצחק ולא כל יצחק, אך כל זמן שלא נולד יעקב אבינו לא נקראו אברהם ויצחק ישראל שיצא מהם פסולת, ולהיות ישראל מבוררים גם מצד אברהם ויצחק זה יהיה לעתיד, וזש"נ והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף אלקיך, היינו דאברהם ויצחק הם מרכבה למדות חסד וגבורה כדש"נ חסד לאברהם ופחד יצחק והם מכונים (בפתח אליהו) חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא, ואמר הכ' תפארת ומלוכה, ת"ת ומלכות קוב"ה ושכינתי' והיא עפמ"ש (זח"א ריט א) בת יהבה לאברהם כו' בת הי' לאברהם אבינו ובכל שמה, יצחק איתא (זח"ג פ ב) אורייתא מסטרא דגבורה קא אתיא, קוב"ה תורה איקרי (ח"ב ס' א') וז"ש עטרת תפארת ביד ה' יד שמאל, וצניף מלוכה בכף אלקיך גבורה דרועא שמאלא, וז"ש שימה בידך עטרת בעל ע"י תורה שבעל פה שהוא מעלא דעתיקא, ובפסיק לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה, כסוכה בכרם, כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בכולה ולזה יזכו על ידי תורה שבעל פה טלא דעתיקא, ובת"ז (תי י"ט ובהק' י' ע"א) אוקמוה כל העוסק בטל תורה טל תורה מחייהו והיינו מ"ש בגמרא (כתובות קיא:) ושם הגי' אור תורה מחייהו, והיינו על שעתיד להחיות בו את המתים (שבת פח:) והיינו טלא דעתיקא וז"ש בטל:
1