פרי צדיק, לחג הפסח י״גPeri Tzadik, Pesach 13
א׳בסעודת שבת אומרים בכל סעודה קדושה אחרת בליל שבת דחקת"ק וביום דעתי"ק ובס"ג דז"א קדישין, ובסעודות יום טוב אומרים בכל סעודה דקוב"ה ושכינתיה. וכשחל יום טוב בשבת לא ראינו מפורש איך לומר. אם בכל סעודה קדושה אחרת כשבת, או בכל הסעודות דקובה"ו כמו ביו"ט, ונראה להכריע ע"פ מה שאמרנו שתלוי זה בזה. דקדושת הג' תפלות דשבת כקדושת הסעודות ובשבת נוסחי התפלות משונה בלילה אתה קדשת ובבוקר ישמח משה ובמנחה אתה אחד מה שאין כן ביו"ט תקנו נוסח א' לג' תפלות. וכן קדושת הסעודות ביום טוב גם כן א' דקוב"ה ושכינתי', וכן נראה מהתיקו' (תי י"ח כ"ד סוע"ב) דחשב קדושת התפלות דשבת דשכינתא תתאה אתה קדשת ישמח משה דאימא עלאה. אתה א' עמודא דאמצעיתא, ואנו רואין כשחל יום טוב בשבת לא תקנו נוסח מיוחד לכל תפלה. ונראה מזה שגם קדושת הסעודות ביום טוב שחל בשבת הוא דקוב"ה ושכינתי' בכל הסעודות, והענין דקדושת שבת קביעא וקיימא לדעת כי אני ה' מקדשכם והקדושה מצד השי"ת לכן בליל שבת דחקת"ק והיינו נפשות ישראל צרור החיים את ה"א, וינפש שמכם פורחין כל הנשמות (כמ"ש בס' הבהיר סי' כ"ט) וישראל נמשלו לתפוח (כמ"ש שבת כח.) ונקרא חק"ת קדישין, ואף שבפסוק נמשל הקב"ה לתפוח כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים כמו שהקשו בתוס', אך בכתוב מסיק בצלו חמדתו וישבתי ופריו מתוק לחכי, והיינו נשמתיהון דצדיקיא (כמ"ש בזח"א פה ב) ואז נמשל הקב"ה לתפוח וישראל נקראו ג"כ תפוחין קדישין פרי התפוח, וזה חק"ת קדישין ולא נקרא דשכינתי' דשכינה היא אני ה' השוכן בתוך בני ישראל ואז נקרא שכינתא וביום שבת אף דהסעודה דעתיקא היא גם כן מצד השי"ת די"ל נייחא מישראל ועולמו שאמר ונעשה רצונו. וכן בס"ג אף דאיתא (בס' מטה משה) טעם שינוי נוסחאות התפלה בלילה כנגד קידושין אתה קדשת, וביום ישמח משה ע"ש שמחת חתן וכלה ובמנחה אתה אחד ע"ש היחוד, מ"מ גם במנחה לא נקרא הסעודה דקוב"ה ושכינתי' רק דז"א וחק"ת אתיא לסעדה בהדה. מה שאין כן יום טוב שהוא מקרא קודש שישראל מקדשי לה ומכניסין הקדושה מקודש עלאה ליום טוב נקרא הסעודה דקוב"ה ושכינתי', שתיכף ביום טוב השי"ת שוכן בתוך בני ישראל. ונקרא שכינתא ולא מקת"ק דתיכף שורה בישראל כל הקדושות דחק"ת וז"א ומש"ה כשחל יום טוב בשבת אומרים בכל הסעודות דקוב"ה ושכינתיה שהיא מעלה יתירה מקדושת שבת שהיא כולל כל הקדושות ששוכן בתוך בני ישראל:
1
ב׳ועיקר היחוד דקובה"ו ליחדא שמא די"ה בו"ה כמו שאנו אומרים בכל המצות לשם יחוד קובה"י ליחדא שמא די"ק בו"ה, די"ק י' יראה ה' אהבה (כמ"ש ברע"מ נשא קכב ב) או להיפך י' חכמה אהבה ה' בינה לבא יראה שיכנס היראה במעמקי הלב, ואותיות ו"ק מורה על תורה ומצוה, ועיקר היחוד שיהיה התורה ומצוה בדחילו ורחימא, וכמ"ש מכבר דמטעם זה ו"ק בעצמו אינו שם, וי"ק היא שם בפ"ע, ועיקר היחוד ליחדא שמא די"ק בו"ק, וזה בכל יו"ט שהקדושה ליחדא שמא די"ק בו"ק דקוב"ה ושכנתי' כשהוא יחודא שלים עם יחוד י"ק שהם תרין רעין דלא מתפרשון תדיר:
2
ג׳ובחג זה בא מצוה להשבית שאור וחמץ שהם סמ"א ונוקבי' ס"מ ונחש כמ"ש בתיקו' (ת' כא) ומאן חלק לבם דאינון שאור וחמץ [ס"מ ונחש] (כ"ה בדפו"י) ערב רב. ואיתא בתי' לעיל מזה (לה ע"א) ו' אור הנר מלגאו ס"מ חשך נחש קדרות. ועלה אתמר אלביש שמים קדרות נוקבא דילי' כו' והם מחשיכין אור ונר שהיא תורה ומצוה וכמש"ש ואינון חשיכון כמכסיין על עיינין דלית לן רשו לאסתכלא בקוב"ה ושכינתי' ואור ונר דנהרין בהון כו', ואור ונר עלייהו אתמר כי נר מצוה ותורה אור, ואמרי אתחשכין בהון בגין דלא הוו משתדלי באוריי' ומצוה בדחילו ורחימו דאינון י"ק, ומיד דמשתדלין בהון בדור"ח אומאה איהו בי"ק דאינון דחילו ורחימו לאתעברא לון מן עלמא בגין דאינון חשוכין אפרישין בין י"ק ובין ו"ק כמה דאוקמוה כי יד על כס י"ק כו' ומאן אינון אילין חשוכין אילין ס"מ ונחש וכו' ואחר כך אמר דשאור וחמץ אינון ס"מ ונחש והם מחשיכין האור תורה ונר מצוה והיינו כמו שאמרנו, שבגמרא (סוטה כא.) אמרו מצוה בנר מה נר מאירה לפי שעה כו' ומשמע דעכ"פ יש אור לפי שעה במצוה, ובזוהר הקדוש (ח"ב קסו א) איתא דנר מצוה היינו שרגא בלא שלהבת ותורה אור דזכי לההיא נהורא דאדליק שרגא מיני',והמצוה רק כפתילה ושמן בלא שלהבת ואור ואמרנו שבכל מצוה יש תורה. האור תורה המכוון בהמצוה והיא הנר המאיר לפי שעה שבגמ', ותורה גם כן מצוה והאור שלה מאיר לעולם, וס"מ ונחש שהם חמץ ושאור הם מחשיכין האור שבנר מצוה ובתורה אור, ומצוה גולמית כשהיא בלא אור ומכוון לש"ש בדחור"ח היא כשרגא בלא שלהבת ואור, ועיקר היחוד ליחדא שמא די"ק בו"ק שיהיה התורה והמצוה כדחור"ח, ובמסיק בתיקו' תשביתו שאור מבתיכם אומאה דיתמחין בי"ד דאינון י"ד יומי דפסחא לקיימא כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ודא ז' יומי דפסחא דגלותא קדמאה וז' יומי דפסחא דגלותא בתראה, והיינו דכמו שהיה ביציאת מצרים ז' ימים דפסח והם מצד שכינתא תתאה יומין זעירין, כן לעתיד בניסן עתידין להגאל (ר"ה יא.) ויהי ז' ימים דפסח דגלות בתראה ויהי' הגאולה מצד בינה יום גדול וכמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג נד א) תרין יומין אינון לקב"ה כו', (ונת' שבה"ג) וז"ש לקיימא כימי צאתך מא"מ אראנו נפלאות, אמר אראנו לשון נסתר ע"ש בינה עלמה עלאה כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"א קנד ב) ועלמא עלאה דאיהו יובלא קרינא היא דכל מילוי באתכסיא אינון כו', ומסיק בתיקונים ובגין דא אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר ודא אור הנר אורייתא ופקודין נר מצוה ותורה אור נר בלבא והיינו בינה לבא נר ה' נשמת אדם, אור בעיינין, והיינו חכמה מוחא שמשם העיינין, ואמר דאיהו אור הנר בדחילו ורחימו בי"ק, מתעברין חשוכא וקדרותא מינייהו, והיינו חמץ ושאור שהם ס"מ ונחש נוקבי', והם חושך וקדרות, וביום טוב זה בפרט זוכין על ידי המקרא קודש ליחודא שלים יחודא דקוב"ה ושכינתי', ליחדא שמא די"ק בו"ק ביחד עם החו"ב, ודחילו ורחימו, שעל שניהם מורה יחוד י"ק והיחוד בשלימות וכולל כל הקדושות ונקראו ישראל כנסת ישראל שכינתא אני ה' שוכן בתוך בני ישראל:
3