פרי צדיק, לחג הפסח מ׳Peri Tzadik, Pesach 40
א׳ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה"א וגו'. ולמדו מזה (פסחים קכ.) מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות, וצ"ל למה נכתב זה הלימוד שאכילת מצה רשות בשביעי ושילמדו מזה לכל הו' ימים בדבר שהיה בכלל כו' הול"ל בכל הו' ימים. והנה בשמיני עצרת כ' עצרת תהיה לכם וכאן כ' עצרת לה"א ונחלקו בזה ר"א ור' יהושע (שם סח:) והנה בתנחומא (פסחס טו) איתא על שמיני עצרת והיתה ראויה להיות אחר החג נ' יום כשם שעצרת אחר החג נ' יום אלא אמר הקב"ה חורף הוא כו', נראה מזה שחג שבועות הוא כמו שמיני עצרת אחר סוכות כן שבועות אחר פסח, ובאמת בתורה לא נקרא כלל שבועות בשם עצרת רק שביעי של פסח נקרא בתורה עצרת, רק בלשון חז"ל נקרא שבועות עצרת, והאר"י הק' ז"ל כ' דעצרת הוא לשון קליטה שהקדושה נקלטת אז, ויתכן דקדושת הפסח מצד ישראל עיקר הקליטה בחג שבועות ומשו"ה נקרא בלשון חכמים שבועות עצרת, וכמו כן בשמיני עצרת הוא עצרת לכם קליטת קדושת חג הסוכות, מה שאין כן מצד השי"ת נקרא שביעי של פסח עצרת לה"א שהיה צופה תיכף בז' ש"פ שכבר נקלטה הקדושה דחה"פ, דקדושת הפסח אמר רה"ק זצוק"ל בשם רבינו ר"ב מפשיסחא זצוק"ל שהיא כמו ראית חתן וכלה ושבועות היא הקנין, והנה בפסח אף שהיה אז גם כן בעתיקא שאז היה מכת בכורות מכה עשירית שאז יצאו ישראל מהקליפה ממדה י' שהוא ראשית גוים ונכנסו לקדושה במדה א' שהוא כ"ע, אך לא היה רק לפי שעה. שאח"ז היה הקטרוג עוד מה נשתנו אלו מאלו עד עכשיו אלו עוע"ז ואתה קורע להם את הים כמ"ש במ"ר (פכ"א) ובזוה"ק (ח"ב קע ב). מה שאין כן בשעת קי"ס שאז היה הראיה כמ"ש ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל (מכילתא וזוהר הקדוש סד ב), ואף שאחר כך נעלם מהם דכ' וילכו שלשת ימים ולא מצאו מים ואין מים אלא תורה כמ"ש בגמרא (ב"ק פב.) ובזוהר הקדוש (ס' א) וכי מאן יהיב להו אורייתא הכא כו' ואוליפנא דקוב"ה תורה איקרי כו'. עכ"פ נשאר להם התשוקה והחשק כמ"ש בזוהר הקדוש ואמרו בשם הבעש"ט שהפליא חוזק החסידות בתחלתו ומרבינו ר"ב זצוק"ל אמרו שאמר ע"ז מש"נ אל תאמר שהימים הראשונים טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת זאת כו' דהיינו שמתחלת מראה השי"ת להאדם בשאלה מה שיכול להשיג אחר כך ביגיעתו ואח"ז מסלק ממנו אותו האור כדי שיקנה זאת ביגיעו, ואמר רה"ק זצוק"ל ע"ז. שכשיעור שיוכל להשיג אחר כך ביגיעו ככה מראה לו השי"ת בתחילה, ומש"ה מצד ישראל הוא עיקר עצרת בחג שבועות שהיה אז מתן תורה. ולולא הקלקול אני אמרתי אלקים אתם והי' אז התיקון בשלימות, ואז הוא עצרת מצד ישראל ולכן נקרא בלשון חז"ל שבועות עצרת ואז מקריבין שאור וחמץ אף שבכל השנה אסור להקריב שאור אך אז כבר נתברר שזהו השאור שמיעוטן יפה כמ"ש (ברכות לד.) אבל השי"ת העיד על ישראל בשביעי ש"פ שכבר נקלט אצלם הקדושה וראתה שפחה וכו' וזש"נ עצרת לה"א, מה שאין כן שמיני עצרת נאמר עצרת תהיה לכם שאז נקלט הקדושה מחג הסוכות אף מצד ישראל, ומש"ה שינה הכ' בשמיני עצרת תהיה לכם, וכאן עצרת לה"א, וזה שזכר כאן שאכילת מצה רשות שבאמת אם היה כאן הקנין והקליטה היה מותר כאן אף אכילת חמץ כמו בחג השבועות, רק מטעם כיון שמצד ישראל, לא נגמר הקליטה עדיין אז שאח"ז נסתר מהם האור כנ"ל עדיין נוהג איסור חמץ, אך עכ"פ כיון שהוא עצרת לה"א למדה התורה כאן שאכילת מצה רשות וממנו נלמד לשאר הימים שהוא רשות בדבר שהיה בכלל וכו':
1