פרי צדיק, לחג השבועות ט״וPeri Tzadik, Shavuot 15
א׳עוד על הגמרא הנ"ל שמעו כי נגידים אדבר וכו' ד"א נגידים כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה קושרים לו שני כתרים. ויש להבין מה הם הב' כתרים. והענין דאיתא בזוה"ק (ח"ב פ"ג ב') וכד הוה מתגלפא באתרוי אתחזון בההוא מלה שבעין אנפין דסלקין בגוה וחמשין כתרין חסר חד מהאי גיסא וחמשין חסר חד מסיגא אחרא וכו'. וכתב בהג"ה רח"ו ז"ל שמכאן שורש למה שנזכר ע' פנים לתורה ונזכר גם כן מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא רק לא כתב טעם לב' המספרים. אך איתא (רע"מ אמור צ"ח א') דמארי קבלה כו מסטרא דאילנא דחיי שאר עמא מסט' דאילנא דטוב ורע איסור והיתר. ובעצרת היה זמן מתן תורה מסט' דאילנא דחיי (כמש"ש) אך אחר מתן תורה שנעשה הקלקול הוצרכו לרב חכמה תורה שבעל פה לתקן הרב כעס כש"נ כי ברוב חכמה רוב כעס. והתורה שבעל פה הוא מסט' דטוב ורע איסור והיתר. ומסט' דעץ החיים הם ע' פנים לתורה וזה הפנימיות. וזה שא' שבעין אנפין דסלקין בגווה. דעץ הדעת טוב ורע והם ימינא ושמאלא. וז"ש במ"ר (במדבר פ"ב) אברהם נמשל בחמה ויצחק בלבנה ויעקב בכוכבים לעתיד לבא החמה ולבנה בושים וכו' והכוכבים אינם בושים כך אברהם ויצחק פניהם מתכרכמות לעתיד לבוא בשביל בניהם וכו' והיינו שהיה בהד"ת ערבוב טוב ורע מסטרא דעץ הדעת טוב ורע וכן אחר ששיתף הקב"ה מדת הרחמים למדת הדין אחר שראה שאין העולם מתקיים אז כתיב בהבראם ונדרש (ב"ר פ' י"ב) באברהם. ויעקב אבינו היה מסט' דאילנא דחיי ולא הי' בו פסולת וערבוב. וכן איתא (תענית ה:) יעקב אבינו לא מת היינו שהיה מסט' דאילנא דחיי. ואחר שיצא מהם הפסולת ונזדככו האבות אז אברהם ויצחק גם כן נקראו ישראל כמ"ש (ב"ר ר"פ תולדות) וגם הם מסט' דאילנא דחיי. והנה הד"ת דמסטרא דאילנא דחיי כשכלול גם מהשלש ראשונות הם שבעין אניפן לאורייתא ז' פעמים עשר. ומסטרא דאילנא דטוב ורע כבריאת העולם הם ז' פעמים ז' מ"ט פנים. ויש ב' סטרין מ"ט פנים טהור ולהיפך. והם נקראו כתרין כמו שמצינו (מגילה כ"ח:) ודאשתמש בתגא כו' ששונה הלכות כתרה של תורה וכן מצינו (מנחות כ"ט:) מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות כו' ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. והיינו דהדיבור מהשי"ת הוא מסט' דאילנא דחיי והב' כתרים שקושרים לכל דיבור היינו התורה שבעל פה והם ימינא ושמאלא. והזוה"ק חשבן בפרט מ"ט פנים טהור מהאי גיסא ומ"ט פנים מהאי גיסא. ובגמרא חשבן בכלל שני כתרים לכל דיבור. והיינו שעל ידי התורה שבעל פה יזכו לתקן הרב כעס ויזכו לד"ת דמסט' דאילנא דחיי כמו בלוחות ראשונות שעל ידי דיבור אנכי נתקע ת"ת בלבם ועל ידי דיבור לא יהיה נעקר יצר הרע מלבם (כמ"ש שיר השירים פ"א) וכן זוכין להכתרים בכל שנה כמו שאמרנו:
1
ב׳וזה ענין מ"ש בגמרא (שבת פ"ח.) דרש ההוא גלילאה עלי' דר' חסדא בריך רחמנא דיהיב אוריאן תליתאי וכו' ובודאי לא היה כונתו למליצה לבד רק היה לו מכוון ורמז בכל דבר. ורש"י פי' על אוריאן תליתאי תורה נביאים וכתובים וקשה שהרי ביום מתן תורה לא נתנו עדין ואלמלא חטאו לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה כמ"ש (נדרים כ"ב:) אבל לפי האמור יתכן לפרש אוריאן תליתאי על הדיבור דהשי"ת וב' כתרים שקשרו לו והדיבור היה כולל שלשתם. וכן לעם תליתאי כהנים לוים וישראלים כפירש"י היינו דכהן בחי' חסד דרועא ימינא לוי בחי' גבורה דרועא שמאלא ישראל בחי' תפארת גופא וזה כולל שלשתם. על ידי תליתאי היינו שמשה רבינו היה בדרגא דיעקב אבינו וכמו"ש (תיקונים תי' י"ג) והא משה תמן הוה אלא מס' דלגאו הוה וכו' והיה גם כן מסט' דעץ החיים וגם פלפולו של תורה נתנה לו כמ"ש (נדרים לח.) והיינו מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא ימינא ושמאלא ממילא הוא כולל הכל חג"ת. וכפי זה הוא דומה לכל התליתאי שהתליתאי כולל כל הג' ולפירש"י ג' לבטן אינו דומה לכל התליתאי. ביום תליתאי כמ"ש בזוה"ק (ח"ב פ"א א') ביום השלישי ודאי דאיהו רחמי בחי' יעקב. ויעקב אבינו כללא דאבהן כמו"ש בזוה"ק (ח"א קס"ג ב') שכולל מדות אהבה ויראה גם כן ימינא ושמאלא. בירחא תליתאי ע"פ מ"ש בהג"ה רח"ו על מה שא' בזוה"ק (ח"ב י"א ב) דלא אשתמודע משה בזיהרא עלאה עד שלשה ירחים וכ' רח"ו ז"ל דהם ניסן אייר סיון כנגד חג"ת. וחג השבועות דהוא תפארת כמו"ש (ברכות נ"ח.) והתפארת זה מתן תורה כולל כל הג' מדות והוא כנגד אות ו' דאיקרי אות אמת אמת זו תורה (ברכות ה':). וגם נקרא שבועות שכולל כל הז' שבועות והז' שבועות הם בג' החדשים ממילא הוא כולל של הג' חדשים. ובמדרש (תנחומא פנחס ט"ו) על שמיני עצרת והיתה ראויה להיות אחר החג נ' יום כמו עצרת אחר הפסח נ' יום. ועצרת כ' האר"י ז"ל שהוא לשון קליטה שאז הוא הקליטה בלב מקדושת החג. ונראה מזה דכן בחג השבועות אז הקליטה מקדושת חג הפסח אחר שסופרין שבעה שבועות להיות מזוקק שבעתיים מכל ז' מדות ההיפך. ופסח נגד אברהם אבינו ע"ה שיציאת מצרים היה רק ממדת החסד וגלות מצרים והגאולה נאמר לאברהם אבינו ע"ה מדת החסד. ואייר בחי' גבורה דאיתא בס' יצירה המליך אות ו' בהרהור כו' אייר בשנה וכן שור בעולם. והיינו להתגבר על היצר הרע שהרהור הוא מג' דברים שאין אדם ניצול בכל יום (ב"ב קס"ד:) וכמו שאמרנו. ושבועות כולל כל הג' חדשים כנ"ל וזהו בירחא תליתאי שכולל כל הג' חדשים שהם ג' מדות הנז' וכאמור:
2