פרי צדיק, לחג השבועות י״חPeri Tzadik, Shavuot 18
א׳במדרש (שיר השירים פ"א) בשעה ששמעו ישראל אנכי ה' אלהיך נתקע ת"ת בלבם וכו' בשעה ששמעו ישראל לא יהיה לך נעקר מלבם יצר הרע וכו'. וצריך להבין אם כן מה היה צריך להם לד"ת כיון שנעקר יצר הרע מלבם. וכמו שהשיב משה רבינו למלאכים כלום יצר הרע יש ביניכם (כמו"ש שבת פ"ט.). אך הענין דאיתא במכילתא הובא בפירש"י עה"פ ועתה שכל ההתחלות קשות אם שמוע תשמעו שמע אדם מצוה אחת משמיעין אותו מצות הרבה. וכה"ג נדרש בגמרא (ברכות מ.) אם שמוע תשמע אם שמוע בישן תשמע בחדש. והנה זאת היתה ההתחלה מצד השי"ת שנתן להם מ"ע אחת אנכי ה' אלהיך שורש כל המ"ע ועל ידי זה נתקע ת"ת בלבם. ונתן להם ל"ת אחת לא יהיה לך שורש כל הל"ת ועל ידי זה נעקר מלבם היצר הרע אבל רק לפי שעה. וזה הועיל אף שידע השי"ת וגילה למשה רבינו ע"ה שיחזור למקומו מ"מ יהיה להם כח להתגבר על היצר הרע ונתן להם תרי"ג זיני עיטא כמו"ש (זוה"ק ח"ב פ"ב ב') והכל עצות כדי שיוקבע מאמר אנכי בלב ויעקר יצר הרע מלב כסיל. וכן בכל שנה כשמגיע החג השבועות אז הזמן לפעול שיעקר היצר הרע מלב כסיל. ומטעם זה כתב בזוה"ק (ח"ג צ"ז ב' ברע"מ) וע"ד לא כתיב חטאת כשאר זימנין דכתיב בהו חטאת לה'. והנה לכאורה הלא הקרבנות הקריבו בכל שנה ואדרבה בשנה הראשונה דמתן תורה לא הקריבו עוד הקרבנות. ואחר כך הלא כבר חזר יצר הרע למקומו משעה שאמרו דבר אתה עמנו ונשמעה וגו'. אבל באמת בכל שנה כשבא יום זה דעצרת הזמן אז לפעול שיעקר יצר הרע מלב ישראל כמו בשנה הראשונה דמתן תורה ומש"ה לא כתיב חטאת לה'. דבכל שנה נקראו ישראל בחי' כלה בחופתה והזמן לקבל כמו הלוחות ראשונות שנתקע ת"ת בלבם ונעקר יצר הרע מלבם. ואם לא היו נשברין הלוחות הראשונות היה חרות על הלוחות חירות ממה"מ כמ"ש (תנחומא תשא ט"ז) והוא מה"מ הוא יצר הרע (כמ"ש ב"ב ט"ז.) וכן הזמן מתן תורה בכל שנה שיעקר היצר הרע ויתקע ת"ת בלב כל אחד לפי מדרגתו:
1
ב׳ואח"כ כתיב והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ופירש"י ולא תאמרו אתם לבדכם שלי וכו' כי לי כל הארץ והם בעיני ולפני לכלום. וקשה מה רבותא שהרי האומות מיאנו מלקבל התורה (כמ"ש ע"ז ב:) וישראל קבלו התורה ומה רבותא שיהיה סגולה מכל העמים אם ישמעו. אך אומרים בשם היהודי הקדוש זצ"ל שפי' לשון סגולה שהוא כמו סגולה בלא שום טעם. והיינו אחר שיקבלו התורה אז והייתם לי כמו סגולה אף אם ח"ו יקלקלו ויגלו לבין האומות גם כן תהיו לי בלא שום טעם וכמו שנאמר הלא את עשו ליעקב והיינו אף שיעקב יעשה ח"ו כמעשה עשו או אם עשו ידמה במעשיו לפנים כיעקב מ"מ ואוהב את יעקב כדבר סגולה וזה יהיה אף בגלות וזה פי' מכל העמים אף שתהיו בתוך העמים וטעם הגליות הוא כי לי כל הארץ ע"ד שנאמר ואתה מחי' את כולם ובכל אומה יש איזה חיות וד"ת. וע"י הגליות יוציאו הני"ק והחיות המם. וע"ד מ"ש במה שאמרו (פסחים פ"ז:) כדי שיתוספו עליהם גרים שהמכוון גם כן הני"ק מהם. ואחר כך כתיב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וקשה דהו"ל למיכתב יחד והייתם לי סגולה וממלכת כהנים ולפי האמור ניחא דמה שאמר והייתם לי סגולה קאי על העתיד כשיהיו בתוך הגלות מכל העמים כנ"ל. ואמר ואתם דור המדבר שמדבר אליהם תהיו לי ממלכת כהנים כמו כהנים כיון שהם היו באמת פנויה כל ימיהם רק לתורה והכילן המן והשקה אותן מי באר והתורה מתישבת בלבם (כמ"ש תנחומא ר"פ בשלח) ולא נתנה תורה אלא לאוכלי מן (כמוש"ש כ') ושניים להם אוכלי תרומה ולכן הם ממלכת כהנים. וגוי קדוש כמו שאמר קרח כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'. וכיון שנכתב זאת בתורה מסת* האמת כן דלא היה כותבה התורה דברי בדאי שאמר קרח אף שבאמת אמר (כמו שהוכחנו במ"א) ובדור זה פעל באמת דיבור אנכי ולא יהיה לך אף שחזר יצר הרע אחר כך למקומו:
2