פרי צדיק, לחג השבועות ח׳Peri Tzadik, Shavuot 8

א׳בקידוש היום דשבת אומרים בסיום הברכה מקדש השבת וביו"ט מקדש ישראל והזמנים. להבין החילוק דענין הקדושה הוא לשון פרישה היינו פרישת מתענוגי עולם הזה והארת קדושת הש"י בלב וכמש"נ והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני ה'. דעל ידי השתדלות אדם להתקדש עצמו מלמטה בפרישות מתאות על ידי זה והייתם וגו'. ובשבת בא ההארה על ידי אמצעות הזמן על ידי השבת לנפשות ישראל לזה אנו אומרים מקדש השבת. וביום טוב בא ההארה לנפשות ישראל בעצם לכן אומרים מקדש ישראל היינו שבא הארת הקדושה לנפשות ישראל בלי אמצעי. ולכן נאמר בשבת לדעת כי אני ה' מקדשכם שנצרך דעת והכרה לזה אבל ביו"ט הנפש בעצמו מרגיש ההארה כש"נ כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל. ומזה בא השמחה ללב כי אין שמחה בלב איש ישראלי אלא כשמרגיש קדושת הש"י בלבו ודבוק בו. וכמש"נ שמחו צדיקים בה' ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם ויספו ענוים בה' שמחה. ולכן ביו"ט המצוה ושמחת בחגיך. מה שאין כן בשבת המצוה רק בעונג כש"נ וקראת לשבת עונג. לכן אומרים ביו"ט דא הוא סעודתא דקוב"ה ושכינתי' מפני שביו"ט בא הארת המשפיע להמקבל בעצם בלי אמצעי. וזהו עיקר יחוד קוב"ה ושכינתיה שהוא בחי' כנסת ישראל. וזהו שרש השמחה שבא מיחוד המשפיע עם המקבל. שזה שמח בזה וזה בזה כמש"נ ישמח ה' במעשיו וישמח ישראל בעושיו וכשמחת חתן וכלה וכן נמשלו בשה"ש וזה נרמז בגמרא (ברכות ל:) על ההוא דהוי קבדח טובא א"ל וגילו ברעדה כתיב א"ל אנא תפילין קמנחנא היינו מפני שהוא יחוד קוב"ה ושכינתי'. כי זהו ענין התפילין דתפילין דמארי עלמא כתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ותפילין דישראל שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. וזהו עיקר יחוד קוב"ה וכנסת ישראל. והארה זו הוא דייקא ביו"ט. והנה גם בכנסת ישראל בעצמם נצרך להיות יחוד כי גם הרקנים שבישראל שאין בהם לא טעם ולא ריח כערבה נעשים אגודה אחת. ובכך השי"ת מתעלה ומתייחד עם כנסת ישראל באחדות אחד על ידי הארתו ית' בנפשות ישראל ברגל וכדאיתא בגמרא (חגיגה כ"ו.) שברגל הכל נאמנים על טהרה מפני שנעשים כולם חברים אפי' ע"ה כש"נ ויאספו כל ישראל כאיש אחד חברים. וי"ל שע"ז רומז בגמרא (ר"ה י"ח.) היוצר יחד לבם וגו' אילימא ה"ק דברנהו לכולי עלמא ומייחד לבייהו כהדדי והא קא חזינן דלאו הכי. היינו כי הלא אנו רואים שיש להם חילוקי דיעות ופירוד לבבות. אלא אימא היוצר רואה יחד לבם. היינו בזמן שמופיע הארת היוצר כל בלבבות ישראל אזי באמת נתייחד לבייהו כחדא והיינו יחוד קוב"ה וכנסת ישראל שהוא דייקא ביו"ט כנ"ל. וביחוד בחג הזה שהוא זמן מתן תורה וכמ"ש ויחן שם ישראל נגד ההר ופירש"י ז"ל (יתרו) כאיש אחד בלב אחד היינו על ידי התגלות הארת היוצר כל בנפשות ישראל נתייחד לבייהו כחדא כאיש אחד בלב אחד:
1