פרי צדיק, שמיני ו׳Peri Tzadik, Shmini 6
א׳זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטעה כרם חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועותיה. בתו"כ פ' זו ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' קרבו כלם בשמחה ועמדו לפניו משל למלך שכעס על אשתו והוציאה לאחר ימים נתרצה לה מיד חגרה מתניה קשרה כתפי' והיתה משמשת אותו יותר מדאי, אף כך ישראל כיון שראו שנתרצה המקום לכפר על עונותיהם קרבו כלם בשמחה ועמדו לפניו וכו' וזש"נ זממה שדה ותקחהו, שדה אשר ברכו ה' זה שדה של תפוחים (כמ"ש תענית כט:) חק"ת קדישין, מפרי כפי' נטעה כרם עדמש"נ כי כרם ה"צ בית ישראל וגו' מיד חגרה מתניה ותאמץ זרועותיה לשמש לפני הקב"ה ביתר שאת ועוז, עדמ"ש בזוהר הקדוש (ח"א קכ"ט ב) אתר דמאריהון דתשובה כו' בגין דאינון קריבין למלכא יתיר מכלהו ואינון משכין ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגי לאתקרבא למלכא וזש"נ אשת חיל שהוא כנסת ישראל כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ג מ"ב ב) אשה יראת ה' וגו', ועל ידי יראה בא לתשובה (כמשנ"ת במ"א מגמרא ברכות יז. וע"ז יט. שנדרש יראה על תשובה) זממה שדה ותקחהו חק"ת קדושין, ותקחהו ה"ו דייקא קוב"ה ושכינתיה, מפרי כפיה נטעה כרם, בית ישראל, ואמר מפרי כפי' שכל הפעולות נקרא על הידים כמו שמצינו (כתובות קד.) גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה, אף שיגיעת התורה במוח, ועמל פה מ"מ הכל נקרא ע"ש הידים, ואמר מפרי כפי' עדמ"ש בגמרא (שם ה.) גדולים מעשה צדיקים כו' ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כו' מקדש ה' כוננו ידיך, והיינו שעיקר עבודת האדם בפיך בלבבך להכנוס הד"ת בלב ואחר כך גמר המעשה הוא על ידי השי"ת ומטעם זה כ' לעשותו ולא כ' במעשיך שהמעשה נגמר על ידי השי"ת ומ"מ נקרא מעשה ידיהם של צדיקים וכ' כוננו ידיך והיינו על ידי ד"ת שהוא תשובה שלימה (כמ"ש בזח"ג קכ"ג א' ויעבד תשובה ויתעסק באורייתא בדו"ר וכו') מפרי כפיה נטעה כרם שיהיה ה' שוכן בתוך בני ישראל ויהיה לב ישראל מקדש א"ד וגו' מה עשתה חגרה בעוז מתני', עוז אלו תפילין שהם עוז לישראל (ברכות ו.), ותאמץ זרועותיה לשמש לפני הקב"ה בחילא יתיר, וכן כאן אחר שראו שנתרצה להם השי"ת על ידי שצוה לוקח הקרבנות לכפר, ויקחו את אשר צוה משה וגו' בזריזות (כמש"כ בתו"כ) ויקרבו וגו' בשמחה ועמדו לפניו, ואף דאיתא (מ"ר ר"פ אחרי) ישמח ישראל בעושיו אינו אומר אלא ישמח עתידין הן לשמוח כו' מ"מ ישמחו במלכותך שומרי שבת, שעל ידי שמקבלין ישראל עול מלכותו ית' וזוכין ליראה כמ"ש (תענית ח: ופירש"י) יראי שמי שומרי שבת, זוכין לשמחה עדמ"ש (סא"ר רפ"ג) ושמחתי מתוך יראתי, ובשבת דמע"ש מיד נופל היראה על כל א' מישראל וכמ"ש (ירוש' פ"ד דדמאי) אימת שבת על ע"ה. וזוכין בשבת לתשובה כמש"נ טוב להודות לה' (ובפרדר"א פי"ט) שכל מי שמודה פשעיו ועוזב כו' וכמש"נ מודה ועוזב ירוחם. ולזה אומרים אשת חיל וגו' אשה יראת ה'. זממה שדה וגו' חגרה בעוז מתני'. לשמש בחילא יתיר.
1