פרי צדיק, ויקהל ז׳Peri Tzadik, Vayakhel 7
א׳ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו. בזוה"ק פ' זו (רד ב) ההוא אתפשטותא כד אתוסף קדושין וברכאן מלעילא על ההוא נקודה כו' וכ' בהג"ה רח"ו ז"ל קדושן חכמה וברכאן בינה וכן בזוה"ק (תרומה קמה ב) כדין ההוא מלכא אסתלק לעילא ואתמליא מכל קדושין ומכל ברכאן כו' ודא איהו תיאובתא דמלכא עלאה כד אתמלי קדושן וברכאן ואריק לתתא. וכ' ג"כ בהג"ה רח"ו ז"ל קדושין חכמה ברכאן בינה. והיינו דשם מדבר מקב"ה ז"א וכאן מדבר משכינתא ועד"ש בזוהר הקדוש (יתרו פח א) והאי יומא מליא רישיה דז"א כו' ואטיל לחקלא דתפוחין קדישין. והנה קדושין חכמה הוא עפמ"ש בזוהר הקדוש (תרומה שם וש"מ) חכמה קודש עלאה וכתיב כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. דחכמה הוא מה שלומד מחבירו. וכן חכמה קודש עלאה התורה שבכתב שניתן מהשמים ומדת חכמה נגדה מאמר יהי אור דאיתא (ב"ר פ"ג) דה' פעמים אורה שבה כנגד ה' חומשי תורה. ובינה היינו שמבין דבר מתוך דבר. וזהו מפיו דעת ותבונה שהוא התורה שבעל פה מפיו של הקב"ה כמ"ש דברי אשר שמתי בפיך והיינו שמבין דבר מתוך דבר ודעת היינו מה שאין אדם יכול להשיג ע"פ הבנתו ושכלו רק שזוכה ע"י רוה"ק עד"ש (ב"ב יב :) דאמר גברא רבא מילתא ומתאמרה הלכה למשה מסיני כותיה וכ' הרמב"ן שהוא ע"י רוה"ק ועז"א חכם עדיף מנביא וזהו דעת וכמ"ש רש"י (תשא) ובדעת רוח הקודש. וז"ש וברכאן בינה כמו שאמרנו דברכה הוא ריבוי כמו ברכה דאדם ודגים. ובריש ס' הבהיר דברכה התורה נקראת ברכה כו' וכמו שאמרנו (ונת' מא' א) שהוא רק התורה שבעל פה היא ארוכה מארץ וגו' ועז"א ברכת ה' היא תעשיר זו השבת (כמ"ש ב"ר ר"פ יא) והיינו עשירות דתורה שבעל פה עד"ש (מדברי תורה תשא ג) ע"פ והשבע לעשיר וגו' בעשירי תורה אני מדבר ולא בעשירי ממון כו' וכן נדרש (תמורה טז.) עשיר ורש נפגשו מי שעשה חכם לזה כו'. ועשירות היינו בתורה שבעל פה דתורה שבכתב הרי כרוכה מונחת כל מי שרוצה ללמוד יבא וילמוד (כמ"ש קידושין סו.) ובשבת זוכין לריבוי השפעה בתורה שבעל פה וזהו ברכאן בינה כנ"ל. וכ' ה' בחכמה יסד ארץ חכמה תורה שבכתב כנ"ל ובו נברא העולם כמ"ש (ריש ב"ר) שהתורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה. כונן שמים בתבונה היינו התורה שבעל פה בינה כנ"ל. וכונן לשון שכלול ועדמ"ש (זח"א מז ב) ביום השביעי דא תורה שבעל פה דאיהו יום ז' וביה אשתכלל עלמא כו' והיינו מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. והיינו כמו שצפה השי"ת שאין העולם מתקיים שיהיה הקלקול ונצרך הרב חכמה לתקן הרב כעס. בדעתו תהומות נבקעו ג"כ מרמז לתורה שבעל פה עפמ"ש (זח"א קיז א) דנרמז במה שנאמר נבקעו כל מעינות תהום רבה מבועי דחכמתא לתתא. (ונת' ויצא מא' ב) וכתיב בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן היינו שהשכלול הוא בתורה שבעל פה כאמור. ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים היינו מי שזוכה להתורה שבעל פה שהוא הרב חכמה לתקן הרב כעס עד"ש (מ"ר ומדברי תורה חקת) כל יקר ראתה עינו זה רע"ק וחביריו דברים שלא נגלו למשה נגלו לרע"ק וחביריו (ונת' כ"פ) וזהו נקרא עשיר בדעת עשירי תורה וזש"נ כל הון יקר ונעים. והנה הסדר מהשי"ת קדושה ואחר כך ברכה חכמה ובינה. אבל האדם מצדו לא יוכל לקבל הקדושה עד שיקבל הברכה שהוא הריבוי בתורה שבעל פה הרב חכמה לתקן הרב כעס ואחר כך זוכה לקדושה. ועל כן כ' מקודם ויברך אלהים את יום השביעי ואחר כך ויקדש אותו שמשיג החכמה מהשי"ת. וכמ"ש סור מרע ועשה טוב. וכן שבת שהוא יחוד קודשא בריך הוא וישראל וכתיב כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם. לכן צריך לאסחאה גרמיה כענין רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם ואחר כך יוכלו לזכות לקדושת השבת. ולית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא (כמ"ש זח"א רב א) וכבר אמרנו דהיינו תורה שבעל פה עד"ש (סוכה נב ב) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש שהוא מקום חידוש הלכות דתורה שבעל פה. ועל כן הוזכר ברכה ואחר כך קדושה כנ"ל. וכן אומרים ברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים. ברכה הוא אף בימי החול דת"ח דמשתדלי באורייתא דמיין לשבתות כמ"ש (זח"ג קכד סע"ב) ואף בחול זוכין לריבוי וברכה בתורה שבעל פה. וכן כ' ברוך ה' יום יום וא' (ברכות מ.) כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו ופירש"י שם על שבת מעין שבת ביו"ט מעין יו"ט אך בסוכה (מו.) פירש"י בחול מעין של חול ע"ש. שאף בחול יש ברכה כנ"ל. וזהו ברכתו מכל הימים שבשבת כל א' מישראל כת"ח וזוכה לריבוי השפעה בתורה שבעל פה. וקדשתו מכל הזמנים שהזמנים נקראו מקראי קודש זמינין דקדש דישראל מקדשי ומזמני לקודש עלאה לזכות לחכמה עלאה ובשבת זוכין לכל הקדושות מהזמנים שהם ו' זמנים כנגד ו' המדות. ושבת כלול מכל קדושות הזמנים (ונת' פ' ויצא מא' ג באריכות):
1