פרי צדיק, ויחי ח׳Peri Tzadik, Vayechi 8
א׳ויהי אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף וגו'. לכאורה תיבות אחרי הדברים האלה מיותר. גם למעלה כתיב אנכי אעשה כדברך והול"ל כן אעשה ובתורה אין אות מיותר ח"ו וכ"ש כמה אותיות. אמנם הענין דכ' ועשית עמדי חסד ואמת ות"א טיבו וקשוט. והיינו טיבו האור כי טוב דכ' אור זרוע לצדיק והוא היוד שמופיע ממדת צדיק למדת מלכות כידוע ה' ד' הות ומדאתעברת בי'. ועז"א כי כל בשמים ובארץ כי כל דא צדיק כו' די אחיד בשמיא ובארעא כלומר דיסודא דעלמא דאקרי כל אחיד בת"ת דאקרי שמים ובארץ דאקרי כ"י כמ"ש בזוה"ק (ח"א לא סע"א) והיינו בחי' מלכות פה תושבע"פ. וזש"נ ותורת חסד על לשונה והיינו תושבע"פ עפמ"ש (סוכה מט:) תורה ללמדה זו היא תורה של חסד והיינו תושבע"פ שמלמדין לתלמידים. וז"ש בזוה"ק פ' זו (ריט א) בת יהבה לאברהם דכתיב וה' בחר את אברהם בכל בת היתה לו לאברהם ובכל שמה. והיינו דמדת כל שמשפיע היו"ד למדת מלכות דדלת הוית שיהיה ה"א. זהו מצד בחי' אברהם חסד לאברהם. ויהושע שבא מיוסף היה שורש תושבע"פ וכמו שאמרנו כ"פ במ"ש (נדרים כב:) וס' יהושע שערכה של א"י הוא. שהוא חלק כל א' מישראל בתושבע"פ איך הוא נכלל בתושב"כ וזהו קדושת הארץ דאי' (קידושין מט:) עשרה קבין חכמה ירדו לעולם ט' נטלה א"י. והיינו חכמת תושבע"פ וזהו תורת חסד האור כי טוב. ואמת מדת יעקב אע"ה אמת ליעקב אמת זו תורה (ברכות ה:) והיינו תושב"כ וכמ"ש בזוה"ק קוב"ה תורה איקרי. ויוסף היה כלול מב' הקדושות ו' של יעקב אע"ה תושב"כ. ויו"ד שלו שהוא הו' זעירא ו' המילוי שהיא קדושת בחי' מלכות תושבע"פ. וזה שא' לו ועשית עמדי חסד ואמת טיבו וקשוט. אל נא תקברני במצרים שהיא ערות הארץ. ונשאתני ממצרים הוא כנגד בחי' סור מרע והוא ע"י קדושת תושבע"פ כמ"ש (זח"א רב א) דהא לית לך מלה לתברא יצה"ר אלא אורייתא. ואמרנו כ"פ שעיקר שבירת כח היצה"ר הוא ע"י קדושת תושבע"פ. וקברתני בקבורתם היינו להכניסו למערת המכפלה דשם היה אור דיוקנא דאדה"ד קודם הקלקול דאי' (מד"ר ר"פ אחרי) תפוח עקבו של אדה"ר מכהה גלגל חמה קלסתר פניו עאכ"ו. והיינו למעלה מבחי' השמש. ואחר הקלקול דניטל זיוו ונקנסה עליו מיתה לתקן הפגם כיון שסבל המיתה זכה למדרגתו הראשונה בהנוגע לפרט נפשו אף שלא נתקן עדיין הפגם מכל העולם (כשנ"ת במ"א) וכן זכה גם יעאע"ה כשהכניסו יוסף למערת המכפלה. והנה כל עסק יעקב אע"ה בעוה"ז להוציא הכנס"י ושיזכו להרכוש גדול שהוא מתן תורה ואז יוכל הוא לקנות מעלתו ומדרגתו. וזה שמרמז ועשית עמדי חסד ואמת. דידוע דעיקר ההשפעה י' לבחי' כנס"י הוא ע"י בחי' יוסף שהוא מרכבה למדת צי"ע וכנגדו שם שדי. וז"ש ועשית עמדי עם ד' י' שתוכל הד' לאתעברא ביו"ד חסד ואמת תושבע"פ ותושב"כ דידוע דהם כנגד קוב"ה ושכינתי'. וע"י כן תוכל להוציאני ממצרים ולהכניסני למערת המכפלה לקנות מעלתי. דאל"כ ח"ו יוכרח לבא עוד לעוה"ז להוציא הרכוש גדול. ועז"נ ויאמר אנכי עדמ"ש בזוה"ק פר' זו (רלד ב) אמירה בחשאי כד"א ואמרת בלבבך ואי' (זח"ג רנו ב) אנכי ביה כ' כתר והוא מ"ש (שהש"ר פ' ישקני) כששמעו ישראל דיבור אנכי נתקע ת"ת בלבם. וכן מרמז כאן ויאמר אנכי שהכניס בלבו מדרגת ובחי' אנכי. וע"י כן אעשה כדברך שהוא מ"ש ועשית עמדי חסד ואמת תושב"כ ותושבע"פ. וזה שנא' ויהי אחר הדברים האלה הדברים היינו ד"ת וכמ"ש (שמו"ר פ' לח) אין דברים אלא ד"ת וכו' והיינו דב"ר סתם דיבור הוא ד"ת י"ס מרמז שהיוד ההופעה למדת מלכות נעשה מ"ם סתומה שמורה שנסתם ונקבע לעולמי עד (כמ"ש זח"ג רלו רע"ב). האלה מורה שהד"ת מפורש לעין עד שיוכל להיות מראה באצבע. וכמו שנדרש לשון זה שלעתיד כל או"א מראה באצבעו. וכן כשחקוק על לבו ג"כ שייך לשון זה. וכמו שאמרנו כ"פ ממ"ש (מגילה טו:) עמש"נ וכל זה וגו' שהיו כל גנזיו חקוקין לו על לבו דכיון שחקוק בלב ג"כ שייך לשון זה כמראה באצבע. ולשון האלה בל' רבים כמו הזה בל' יחיד. וזש"נ הדברים האלה שמורה שנחקקו בלבו בחי' חסד ואמת טיבו וקשוט תושב"כ ותושבע"פ. וזה שורש קדושת שבת כמו שאמרנו כ"פ דכו"ע בשבת נתנה תורה לישראל שהוא תושב"כ. ואי' (זח"א מז ב) ביום השביעי דא תושבע"פ דאיהו יום שביעי. והיינו מדת מלכות פה תושבע"פ:
1