פרי צדיק, וילך ושבת תשובה י״בPeri Tzadik, Vayeilech and Shabbat Shuvah 12
א׳אי' ביומא גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ פירש"י ז"ל שע"י התשובה יוכל להגיע עד כסה"כ ורבינו חננאל פי' אפי' הגדיל עונות עד כסה"כ ג"כ מועיל תשובה. וגם בפסיקתא דר"כ הביא שני הפירושים. וענין כסא הכבוד מרמז על הקדושה שבתכלית השלימות כמו במשרע"ה שנא' עליו מאחז פני כסא. וא' בפסיקתא הנ"ל גדולה תשובה שמגעת וכו' ולא תאמר עד לרקיע ראשון וכו' ולא עד רקיע השני וכו' אלא עד כסה"כ כן הושע אומר שובה ישראל עד ה' אלהיך. ועוד אי' שם ד"א עד ה' אלהיך כמו שאמר דוד המע"ה עונותי עברו ראשי וכן עזרא אמר עונותינו רבו עד למעלה ראש ואשמתינו גדלה עד לשמים אמר הקב"ה אל תתייראו וכו' ע"ש וזהו כפי' ר"ח. ומדרגה זו לא יכול לזכות חוץ משרע"ה אפי' צדיק גמור רק בעל תשובה שבמקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד שהם מתקרבין להקב"ה להשורש שהוא שכל הנעלם מכל רעיון. וכן אפי' מי שפגם בהשורש שהגדיל עונות עד כסה"כ ג"כ יכול לתקן ע"י תשובה. דאי' בזוה"ק שנפש רוח ונשמה שבאדם הם מג' עולמות בריאה יצירה עשי' נפש מעשי' עולם האופנים ושם רובו רע רוח מיצירה עולם המלאכים ושם חציו טוב וחציו רע. ומשכן הרוח הוא בלב ושם יש שני חללי הלב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו ושם משכן השני מלאכים שמלוין את האדם יצ"ט ויצה"ר. והנשמה מבריאה ושם כולו טוב כמו דאי' בזוה"ק נשמתין דאתגזרין מכורסיא היינו מהשורש וזה שאומרים נשמה שנתת בי טהורה היא ומצד הנשמה הוא כמו שנא' ועמך כולם צדיקים שתיכף כשנמול לשמנה מתדבק בהשורש כי אז אין לו עוד דעת מצד עצמו. רק הש"י מקרבו מצדו מחמת שהוא חלק אלוה ממעל כמו שנא' ויפח באפיו נשמת חיים ואי' בתיקו"ז מאן דנפח מתוכו נפח. אבל בשעת החטא בחי' נשמה פורשות ממנו. ויש אשר מגדיל חטאו כ"כ עד שנעקר לגמרי מהשורש כמו שאחז"ל כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכו' מפני שהם מדובקים בהשורש. ואלו שאין להם חלק לעוה"ב משמע מצד שנפרשו לגמרי שחטאו עד השורש כמו שאי' בתדב"א אנכי ה' אלהיך בעט מיכה כי אנכי הוא מ"ע ואינה ציווי שתדע שאנכי ה' אלהיך רק נאמר בלשון ודאי היינו שאנו מושרשים בשורש שהוא ה' אלהיך ומיכה פגם בהשורש עצמו. וזהו קרא דעזרא שמביא בפסיקתא הנ"ל שאמר כי עונותינו רבו עד למעלה ראש הלשון למעלה ראש היינו עד השורש שהוא למעלה מן הראש. וזה שא' בגמ' גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ שאפי' מגיעין העבירות עד כסה"כ ג"כ יכולין לתקן ע"י תשובה:
1
ב׳וזה דאי' ברמב"ן ז"ל בפ' נצבים ע"פ כי המצוה הזאת דקאי על התשובה הנזכרת ורש"י ז"ל פי' דקאי על כל התורה ולפי"ז הי' צריך לכתוב כל המצוה וכאשר כתיב המצוה הזאת מוכח הרמב"ן ז"ל שקאי על מה שכתיב בפרשה מקודם שהוא ענין התשובה ומביא קרא דריש הפ' שם והשבות אל לבביך ושבת עד ה' אלהיך וגו' דזהו מצות תשובה ושע"ז מסיים כי קרוב אליך וגו' בפיך הוא וידוי דברים ובלבבך הוא החרטה בלב על העבר ולעשותו הוא הקבלה על להבא לעשות כרצון השי"ת (וניחא לפ"ד דלא כתיב ובמעשיך דזה לא קאי על המעשה בפועל כמו בפיך ובלבבך רק על הקבלה בלב לעשות). והנה לפי' הרמב"ן ז"ל דקאי על מצות התשובה יש להבין מהו השייכות שכתב לא בשמים הוא. ולפירש"י ז"ל שקאי על התורה יתכן שלא בשמים הוא כמו שאז"ל שמן התורה לא נשאר כלום בשמים רק נמסרה כולה לישראל. אבל אם קאי על תשובה מהו הפי' לא בשמים הוא ולא מעבר לים הוא. אבל הכתוב מרמז על שני עניני התשובה כי בענין התשובה שנא' בפ' זו מקודם כתיב והשבות אל לבביך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה זה מרמז על התשובה שמגעת עד כסה"כ כפי ר"ח שאפי' העבירות מגיעים עד כסה"כ כדכתיב בכל הגוים אשר הדיחך. כי היצה"ר ושעבוד מלכיות ענין אחד הם וזה שא' בכל הגוים אשר הדיחך שאפי' פגם בחטאו מצד כל הקליפות שבעולם היינו עד השורש אעפ"כ יועיל לך התשובה שמגעת ג"כ עד השורש. ואח"כ נאמר ושבת עד ה' אלהיך מרמז שמתקרב מצד התשובה עד כסה"כ כפירש"י וכמו שאמרנו שבמקום שבע"ת עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שמתקרבין לשורש הקדושה שהוא שכל הנעלם מכל רעיון. וע"ז כתיב אח"כ כי המצוה הזאת לא נפלאת הוא ממך נפלאות לשון פלא שהוא השכל הנעלם מכל רעיון היינו שהתשובה מגיע עד כסה"כ להשכל הנעלם מכל רעיון. ולא רחוקה הוא מרמז שאפי' הגדיל עבירות עד כסה"כ שנתרחק לגמרי אף מהשורש ח"ו ג"כ מועיל תשובה. ואח"כ נאמר לא בשמים הוא מרמז ג"כ על תשובה שמקרבת אותו לקדושת השורש מצד שבמקום שבע"ת עומדין וכו' וזה פי' לא בשמים הוא ולא תאמר מי יעלה לנו השמימה ליקח בהירות והשגת אור כזה כי יכול להתקרב אף לשמים היינו לקדושת כסה"כ שהוא השורש. ולא מעבר לים הוא מרמז על הגדלת עבירות עד כסה"כ כי מעבר לים מרמז על ריחוק הגדול מצד העבירות שנמשלו כים. כי הקליפות נקראו מים הזדונים והאומות שמהם נמשך השאור בלב בנ"י נמשלו לים כדכתיב כהמות ימים יהמיון. היינו ג"כ מצד קיבוץ כל הע' אומות וכמו כן נלכדו בקליפות כל השבעים אומות. ולזה נקרא מעבר לים שע"י הקליפות כל הע' אומות נתרחקו כהמות ימים יהמיון. וזה שאמר לא רחוקה הוא שתחשוב שהוא רחוק להגיע לזה לעבור הים הגדול הזה ומי הוא זה שיכול לעבור ולכבוש שיקוע גדול כזה ויביאה לנו להכניס זה תוך מעמקי לבבינו. וע"ז אמר כי אינו כן כי קרוב וגו' וכנ"ל כי ע"י השתדלות מועט שלו בפיך וגו' הש"י יעזרנו שיבוא עד ה' אלהיך שע"ז הוא לימוד הושע קחו עמכם דברים כנזכר לעיל וכמ"ש בשהש"ר ע"פ פתחו לי אחותי וכו' פתחי לי פתח של תשובה כחודה של מחט ואני אפתח פתחים גדולים וכו' וכמו"ש הפותח שער לדופקי בתשובה כאשר האדם רק דופק ומבקש ומתגעגע לשוב השי"ת פותח שער לתשובה:
2