פרי צדיק, וילך ושבת תשובה י״גPeri Tzadik, Vayeilech and Shabbat Shuvah 13
א׳במד' (בר"ר פ' כ"ב) יצא שמח וכו' פגע בו אדה"ר אמר לו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה'. להבין מה שאמר כך כחה של תשובה דמשמע דענין תשובה נודע לו רק כוחה נעלם ממנו ונודע לו מקין. גם מה ענין שבת לכאן שאמר הגז"ש דכתיב טוב להודות וכתיב מודה ועוזב. אך מצינו בפסיקתא ששאלו ישראל אם אנו עושין תשובה השי"ת מקבל אותנו והשיב להן מתשובת קין אחאב מנשה ונינוה ועוד. ולכאורה מה שאלה הוא זו הרי מבואר בתורה כ"פ דתשובה מועיל. אך ישראל ידעו רק מב' מדרגות בענין תשובה או מיראה או מאהבה אבל ממדרגה הג' ע"י יסורין (עי' יומא פ"ו.) זה לא ידעו והורה להם מתשובת אחאב ומנשה שמתחלה כפרו עד שרצו לדחותן ולטורדן מעוה"ב כדאי' בפ' (חלק) ומ"מ ע"י היסורין עשו תשובה ונתקבלה תשובתן. ובמנשה מפורש שתשובתו הי' בעת הצר לו וכן באחאב נא' יען כי נכנע וגו'. וכן קין שיצא כגונב דעת העליונה ורק אחר שנפסק עליו נע ונד תהי' בארץ שב ורפא לו. וכן אדה"ר הי' סבור שאחר שנתעורר לשוב רק אחר שנטרד מג"ע הי' סבור שאף שפתח לו הקב"ה פתח של תשובה כדדרש ר"א בר כהנא (בר"ר פ' כ"א) אין ועתה אלא תשובה שנא' ועתה פן ישלח וגו' הוא רק כשיעשה תשובה מאהבה או מיראה. וכיון ששמע מקין שכך כחה של תשובה שמועיל אף ע"י יסורין ואני לא הייתי יודע. וזה הי' חלקו של משה שאמר בתפלה של משה תשב אנוש עד דכא ודרשו ז"ל עד דכדוכה של נפש. וזה הוא ע"י השבת שהוא חלקו של משה ישמח משה במתנת חלקו. וזה שא' בב"ר אר"ל המזמור הזה אדה"ר אמרו ונשתכח מדורו ובא משה וחדשו על שמו. שחידש זאת שכך גדול כחה של תשובה אפי' רק ע"י יסורין כמו שא' תשב אנוש עד דכא:
1
ב׳ואמר טוב להודות לה' כתיב ומודה ועוזב ירוחם שצריך להיות מודה ועוזב. והנה מודה יכול הי' לקיים אבל ועוזב כפי מה שא' (יומא פ"ו:) היכי דמי בע"ת כגון שבא לידו דבר עבירה וניצול הימנה מחוי ר"י באותו מקום וכו' וכיון שנטרד מג"ע כבר לא הי' בידו להיות עוזב באותו מקום ולכן אמרו במד' (בר"ר פ' י"ט) שאמר אדה"ר אכלתי ואוכל עוד וחס לי' לאותו צדיק לומר כן. אך אדה"ר הי' סבור שאין בכוחו להיות עוזב כיון שלא יוכל לעזבו באותו מקום ולא יועיל תשובה. וכיון ששמע מקין עשיתי תשובה ונתפשרתי אף שעשה תשובה אחר שהי' נד בארץ ולא הי' יכול להיות באותו מקום גם לא הי' לו אח כי שת נולד אחר ק"ל שנה תחת הבל כי הרגו קין ולא הי' יכול להיות עוזב באותו נפש ומ"מ נתקבלה תשובתו. התחיל מטפח על פניו כך כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע פתח ואמר טוב להודות. להיות מודה אף שלא יוכל לקיים ועוזב באותו מקום וכו' וג"כ ירוחם. והוא ע"ד שאיתא במדרש אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות ובאותו אבר שחטא יתקן ע"י מצות שיעשה בו משמע שזה ג"כ נקרא באותו מקום. ואמרו במד' (שוח"ט תהלים) אלמלי שמרו בנ"י שבת אחד מיד נגאלין שנא' היום אם בקולו תשמעו אף שבקולו של השי"ת נכלל כל התרי"ג מצות ואיך מרמז שבת לבד בזה. אך יובן ע"פ הגמ' (סנהד' צ"ח.) אימתי אתי מר וכו' הכי אמרי לך היום אם בקולו תשמעו. ולכאו' איך יתכן שביום אחד יקיימו כלל ישראל כל התרי"ג מצות. אך ע"י שמירת שבת ששקולה ככל התורה ובזוה"ק אמרו אשתמע דמאן דנטר שבת כמאן דנטיר אורייתא כלו וזה שא' היום אם בקולו תשמעו שיוכל להיות ביום אחד היינו ע"י שמירת שבת ועי' (שבת קי"ח:) אשר ישמרו את שבתותי וגו' וכתיב בתרי' והביאותים אל הר קדשי. וממילא יוכל לקיים עי"ז כל החבילות של מצות ושיהי' באותו אבר ג"כ שהרי הוא כמו שקיים כל המצות. ולכן נקרא שבת תשובה מה שלא נקרא כן כל יום מימי עשי"ת מפני שבאותן הז' ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ צריך לתקן בכל יום מעשי יום זה דכל השנה ואי אפשר שבאלו הימים יבואו לפניו כל המאורעות וכל המקומות שעברו לפניו בכל השנה ואיך יקיים ועוזב שיבוא לידו וניצול הימנה. רק ע"י שבת שבאמצע ששקולה ככל התורה יכול לקיים חבילות מצות בכל איבריו ולהיות ועוזב ג"כ ואז בשבת נקבע התשובה. וזה שנקרא שבת תשובה. וזה שפתח ואמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' שיקיים שיהי' מודה וע"י השבת יהי' כעוזב כתיקונו וזהו כחה של תשובה:
2