שו"ת בני בנים, חלק ראשון י״גResponsa Benei Banim, Volume I 13
א׳הדבקת ניירות בשטר הרשאה למכירת חמץ
1
ב׳ב"ה, י"א ניסן תשל"ט
2
ג׳לרבני מקום אחד
3
ד׳לדעתי נוסח שטרי ההרשאה למכירת חמץ אנחנו ח"מ ובהניירות התפורות והדבוקות בזה עכ"ל אינו מן המובחר, כיון שאין כאן דין חיבור ונמצא שלא חתמו על שטר הרשאה, שאין דין חיבור אלא על ידי תפירה ודביקה היטב אבל לא על ידי כמה סיכות העומדות להתפרק, ועוד שחיבור הוא לחבר סוף נייר אחד לראש נייר שני שיהיה כולו דף אחד אבל לא להדביק כמה ניירות ביחד בראשם אחד על גבי השני, ועוד שאינו מועיל אלא אם חברו ואחר כך חתמו אבל במועצה הדתית חותמים על דפים חלקים ואחר כך מחברים אותם לנוסח ההרשאה ואינה חתימה על ההרשאה. והרבה בעלי בתים אינם יודעים מה זו מכירת חמץ ובמועצה הדתית אין מסבירים להם, וחושבים שמוכרים את חמצם לרב ולא שממנים שליח למכור לגוי, ואם אינם מתכוונים לדבר הנכון בלקיחת הסודר וגם אינם חותמים על שטר ההרשאה נמצא שלא מינו שליחות כלל ואין כאן אלא גלוי מלתא שאינם רוצים שהחמץ יהיה ברשותם, ובדיעבד מקילים בפרט לגבי חמץ שעבר עליו הפסח שהוא מדרבנן אבל לא לכתחילה באיסור דאורייתא של בל יראה שהלא כמה מהם אינם יודעים לבטל חמצם כראוי. ובשו"ת חתם סופר חלק יורה דעה סימן ש"י עוסק ביהודי שעשה פעולה גמורה להוציא החמץ מרשותו ורק הגוי לא התכוון לקנות עיי"ש, אבל לא בגלוי דעת בעלמא דלא ניחא ליה שיהיה ברשותו ושלא כלשון שהביא בספר שערים מצויינים בהלכה בשם שו"ת פרי השדה בשמו.
4
ה׳וכן בגלילות שאני בא משם מחתימים על ניירות שמודפס עליהם נוסח ההרשאה וכן עשו בבית הגמו"ז זצלה"ה. ועוד היה הגמו"ז זצלה"ה נוהג להפוך כל שטר הרשאה לשטר מכירה קצר על ידי כתיבת נוסח מכירה קצר בסופו, ולדוגמה אנכי המורשה פלוני מוכר את חמצם של כל הנ"ל לגוי פלוני כמפורט בשטר המכירה הארוך עכ"ל.
5
ו׳יהודה הרצל הנקין
6
ז׳רב אזורי
7