שו"ת בני בנים, חלק שני י״חResponsa Benei Banim, Volume II 18
א׳פרוש ברור שפטרני והאם לברך אותה בשם ומלכות
1
ב׳מקור הברכה ברוך שפטרני נמצא בבראשית רבה פרשה ס"ג אות י', אמר ר' אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מכאן ואילך צריך לאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה עכ"ל ובספר תשב"ץ סימן ש"צ הובא כן בשם ר' שמעון בר צדוק. והאחרונים נתקשו בפרושה, ותחילה הלבוש בסימן רכ"ה פרש שהאב מברך על שלא נענש הבן בחטאיו וכמו שאמרו במסכת נדרים דף ל"ב עמוד ב' בעוון נדרים בנים מתים כשהם קטנים. וקשה עליו ג' קושיות, א' שאם כן היה הבן צריך לברך ברוך שפטרני מעונשו של אבי וזה לא נמצא בשום פוסק זולת בש"ך על התורה פרשת לך לך. ברם יש לתרץ קושיא זו שאי אפשר לבן לברך כן כי פוגע בכבוד אביו וכמו שכתב בשו"ת מהר"ם מינץ סימן י"ד לענין ברכת הגומל, ושוב מצאתי כן בפתח הדביר.
2
ג׳והקושיא הב' היא שאם כדברי הלבוש היה לאב לברך ברוך שפטר את בני מעונשי וזה מותר לאב לאמר על עצמו, מה שאין כן פטרני מעונשו של זה משמע שהעונש מגיע לאב על ידי הבן. ותרצו בדברי חמודות במסכת ברכות פרק ט' אות ל' ובמחצית השקל באורח חיים סימן רכ"ה שכשהבן נענש מפני האב חוזר הקב"ה ונפרע מן האב כמו שאמרו במסכת שבת דף קמ"ט עמוד ב' כל שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה עכ"ל, ולכן עתה שהבן נעשה בר מצוה גם האב נפטר מעונש ושפיר מברך. ואינו נראה לע"ד כי העונש לבן הוא עצמו עונש לאב שמצטער בסבל בניו הקטנים ולמה ייענש האב פעמיים, אכן מדחיה זו עצמה נלמד תרוץ לדברי הלבוש, כי כיון שהאב סובל ומצטער ממה שנפרעים מבניו שפיר מברך ברוך שפטרני מלהצטער בעונשו של זה.
3
ד׳ואולם עיקר הקושיא על הלבוש היא מלשון המדרש צריך אדם להטפל בבנו וכו' מכאן ואילך צריך לברך ברוך שפטרני מעונשו של זה עכ"ל ואלמא ברכת האב קשורה לטיפול שלו בבנו ואילו לדעת הלבוש אין קשר זל"ז, ולכן פרושו דחוק ורחוק מהענין כמו שכתב עליו בדברי חמודות.
4
ה׳ובמגן אברהם פרש באופן אחר, שעד כה נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו עכ"ל והוא מהדברי חמודות שם. גם פרוש זה קשה לע"ד כי מצות חינוך היא מדרבנן ודוחק שתקנו ברכה עליה, ואדרבה האב לא חטא בבנו הקטן אלא מדרבנן מה שאין כן אחרי שהגדיל אם אינו מוכיחו עובר על מצות תוכחה מן התורה ונענש עליו מן (ויקרא כ״ו:ל״ז) וכשלו איש באחיו איש בעוון אחיו כמו שלמדו במסכת סנהדרין דף כ"ז עמוד ב'. וכל שכן לפרש"י במסכת ברכות דף מ"ח עמוד א' בד"ה עד שיאכל כזית דגן ורמב"ן במלחמות שם וריטב"א והמאירי והר"ן במסכת מגילה דף י"ט עמוד ב' ועוד ראשונים שאף על פי שהאב חייב לחנך את בנו אין הבן חייב במצוות אפילו מדרבנן, שלפי זה לא שייך חטא במעשי הבן וכיצד ייענש האב עליו עד כדי שיברך על שנפטר מעונש, ומיהו בדברי חמודות נשמר מזה שלא הזכיר חטא הבן אלא רק התרשלות האב.
5
ו׳ופרוש אחר כתב בשו"ת לבושי מרדכי חלק א' חלק אורח חיים סימן ל"ז, שמעונשו של זה פי' מלהעניש את זה כי עד י"ג שנה חייב האב להכות את בנו כדי ליסרו מה שאין כן משהגדיל אסור להכותו שלא יכשיל את בנו בהכאת ובזוי אביו. אבל גם זה רחוק שיתקנו עליו ברכה, ועוד שאסור להכות בנו גם קודם בר מצוה אם על ידי כן יבוא להכאת אביו כמו שכתב הריטב"א במסכת מועד קטן דף י"ז עמוד א'.
6
ז׳והבסיס לכל דיחוקי האחרונים הוא שהבינו שלשון פטרני פרושו שמקודם היה חייב ועכשיו נפטר ולכן נתקשו מי היה חייב קודם שהגיע הבן למצוות ועל מה וממה נפטר. ואולם לשון פטר בא בשלוש הוראות, הא' כנ"ל דהיינו פטור בזמן אחד לעומת חיוב בזמן אחר וכמו שאמר רב יהודה במסכת ברכות דף נ"ד עמוד ב' פטרתון יתי מלאודויי עכ"ל שתחילה היה חייב בברכת הגומל ונפטר על ידי ברכת רבנן. והב' פטור של אדם אחד לעומת חיוב של אדם אחר כמו מצוות שאנשים חייבים ונשים פטורות, והג' פטור לפי דעה אחת לעומת חיוב לפי דעה אחרת כמו פלוני מחייב ופלוני פוטר, ובשתי אלה אין הפטור מוגבל לזמן מסויים. וכן הוא בברוך שפטרני, כי קודם בר מצוה לא נתחייבו לא האב ולא הבן ורק כיון שהגיע הבן למצוות אזי הסברה נוטה שאם יחטא הבן ייענש אביו על ידו שהרי הוא גידלו וחינכו וכל מעשי הבן הם תוצאה מטיפול אביו מילדותו. ולזה מברך האב ברוך שפטרני מעונשו של זה, פי' שאין הקב"ה ברוב חסדיו מעניש את האב והאם באשמת בנם כשהלה מגיע לגיל י"ג שנה ומתחיל לחטוא.
7
ח׳וממקומו הוא מבואר מבראשית רבה פרשה ס"ג, ויגדלו הנערים ר' לוי אמר משל להדס ועיצבונית שהיו גדלים זה ע"ג זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו, כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר לאחר י"ג שנה זה הולך לבית מדרשות וזה הולך לבית עבודה זרה עכ"ל כלומר שחטאיו של עשו אינם מאשמתו של יצחק שטיפח אותו ואת יעקב בשוה ושניהם נתחנכו כראוי ואף על פי כן כשהתבגרו פרש עשו לעבודה זרה והקולר תלוי בו ולא באביו. ועל זה מיד אמרו במדרש אמר ר' אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מכאן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה עכ"ל, וכולו מוסב על הקודם שיצחק טיפל בעשו בעודו קטן ובהגיע עשו לגיל עונשים על אביו לברך ברוך שפטרני מעונשו של זה על שאינו נתפס בחטאי בנו.
8
ט׳ומכאן לשאלה האם לברך בשם ומלכות או לא. בספר תשב"ץ הביאו נוסח המדרש לברך בשם ומלכות וכן המהרי"ל בהלכות קריאת התורה ברך בשם ומלכות והביא כן בשם מרדכי הגדול, ומה שאינו כן בבראשית רבה שלפנינו אינו ראיה כי רגילים חז"ל לנקוט נוסח מקוצר והכוונה היא לאמר בא"י אמ"ה כמו שדנו הראשונים במסכת ברכות פרק ט' לגבי ברכת הגומל. ואולם הרמ"א בסימן רכ"ה כתב שטוב לברך בלי שם ומלכות ופרש בדרכי משה שכיון שאינה נזכרת בתלמוד אין לברך בשם ומלכות, והאחרונים השיגו עליו שכמה ברכות אינן נזכרות בתלמוד ואף על פי כן מברכים בשם ומלכות כמו שעשה לי כל צרכי. ובלבוש פרש לפי שיטתו שאין לברך דהא אינו ברור שלא ייענש הבן על מעשי אבותיו דהא אם אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם נענשים עד כמה דורות עכ"ל ובחכמת שלמה באורח חיים שם לא ראה דברי הלבוש אלא מה שהביא המגן אברהם. וכן באור החיים על התורה על הפסוק בשמות פרק כ"ב כי תצא אש וגו' כתב ותמצא לצדיקים כשהיו בניהם מגיעים לכלל שנים שאינם נלכדים בעוון אביהם היו שמחים ואומרים ברוך שפטרני מעונש זה וכו' עכ"ל והולך בשיטת הלבוש שהאב מברך על שלא נענש הבן בגללו, ומלשון אומרים ברוך שפטרני עכ"ל ולא מברכים ברוך שפטרני קצת משמע בלא שם ומלכות.
9
י׳ולפי מה שכתב באור החיים שרק צדיקים נהגו לאמר ברוך שפטרני, הקשה עליו בפתח הדביר מאי איריא צדיקים הלא היא ברכה מפורשת בהג"ה וחייבים בה כולי עלמא. ותמה על תמיהתו, כי הא תינח הרמ"א וכן התשב"ץ ומהרי"ל הנ"ל וספר לקט יושר דף מ"א בשם בעל תרומת הדשן וכן הביא בספר ארחות חיים הלכות ברכות אות נ"ח שרב יהודאי גאון קם על רגליו בבית הכנסת וברך ברכה זו, אבל הרי"ף ורמב"ם ורא"ש ושאר כל הראשונים לא הזכירו ברוך שפטרני וכן בשלחן ערוך ומשמע שאין לאומרה. והוא המקור למנהג שלא לברך בשם ומלכות כיון שרוב ראשונים השמיטוה ואין לשנות ושלא כדעת הגר"א והחיי אדם כלל ג' וקצור שלחן ערוך סימן ס"א סעיף ח' ועוד אחרונים. ומה שכתב באור החיים שרק צדיקים אומרים ברוך שפטרני, נראה שפרש כמו שבארתי במדרש שקאי על יצחק שעליו לאמר ברוך שפטרני וכן שאר צדיקים אבל לא שאר בני אדם.
10
י״אולפי דברינו מבואר מנהג המהרי"ל וכו' לברך בשם ומלכות, כי צדיקים שלא נתרשלו בחינוך בניהם ולא חסכו מאמץ לגדלם לתורה ומצוות וכיצחק עם עשו המה לא ייענשו על חטאי בניהם לאחר שנתבגרו ולכן מברכים בנוסח מלא. מה שאין כן בני אדם שלא טפלו בבניהם כראוי, מי יאמר שבאמת לא יעניש אותם הקב"ה על מעשי בניהם כיון שהאבות גרמו לקלקולם ובדומה למחטיא את הרבים שאין מספיקים בידו לעשות תשובה כדי שלא יהיה הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנום, ולכן מברכים בלא שם ומלכות. יהי רצון שיזכו כל בית ישראל לברך בשם ומלכות, והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.
11
י״ביהודה הרצל הנקין
12