שו"ת בני בנים, חלק שני כ״בResponsa Benei Banim, Volume II 22
א׳בעומר או לעומר
1
ב׳ב"ה, ניסן תשמ"ב
2
ג׳כשספרנו העומר ביישוב אמרתי בעומר בבי"ת כנוסח הרמ"א וט"ז באורח חיים סימן תפ"ט סעיף א' וחיי אדם כלל קל"א וכן מנהג הגמו"ז זצלה"ה ורוב אשכנזים בחוץ לארץ, ונשאלתי בזה כיון שבמשנה ברורה סעיף קטן ח' כתב שרוב פוסקים אומרים לעומר בלמ"ד וכן בערוך השלחן כתב שיותר נראה בלמ"ד.
3
ד׳הנה מקור שני המנהגים הוא בראשונים, כי בליקוטי ספר האורה סימן קמ"ג ושבלי הלקט סימן רל"ד ותניא רבתי סימן נ' ורבנו ירוחם נתיב ה' חלק ד' ור"ן סוף מסכת פסחים וספר אהל מועד שער הפסח דרך ששי נתיב ב' כתבו לעומר בלמ"ד, ולעומתם בשבלי הלקט הביא בשם תשובת הגאונים ואמר איתמיל הוה חד בעומרא ויומא דין תרי בעומרא עכ"ל וכן הוא ברי"ץ גיאות בשם רב האי גאון וכן בספר האגודה במסכת מנחות ובמנהגי מהר"י טירנא כתבו בעומר בבי"ת. והאומרים בלמ"ד יאמרו ל"ג לעומר וכן הוא בתניא רבתי ושבלי הלקט ואבודרהם בשם ספר המנהיג ואינו בדפוסי המנהיג שלפנינו, אבל בטור סימן תצ"ג כתב ל"ג בעומר וכן הוא בספר מהרי"ל וכפתור ופרח עמוד קל"ז ועוד ראשונים, ובמאירי דפוס ברלין מסכת יבמות דף ס"ב עמוד ב' נדפס ל"ג לעומר ובדפוס זכרון יעקב נדפס ל"ג בעומר. ורק צ"ע בכלבו וארחות חייב שבהלכות ספירת העומר כתבו לאמר היום כך וכך לעומר ואילו בהלכות קדושין הזכירו ל"ג בעומר.
4
ה׳ובמהר"י טירנא כתב היום יום אחד בעומר עכ"ל ואחר כך כתב היום שבעה ימים שהם שבוע אחד עכ"ל ולא סיים בעומר, ואינו סתירה כי לא בא אלא לבאר אופן ספירת השבועות וסמך על דבריו הראשונים שהיה מסיים בעומר. ומכאן לטור סימן תפ"ט שכתב ומברך על ספירת העומר היום יום אחד עד שמגיע לשבעה ימים וכו' עכ"ל שיש לאמר שגם הוא סיים בעומר, ורק ברוקח סימן רצ"ד וראבי"ה סימן תקכ"ו שכתבו שמברך על ספירת העומר שהיום יום אחד עכ"ל משמע שלא היו אומרים לא בעומר ולא לעומר.
5
ו׳ומצאנו מנהגים שונים גם היכן לאמר המלה בעומר או לעומר, כי בספר האגודה כתב היום שבעה ימים שהם שבוע אחד בעומר עכ"ל כמנהגנו ואילו בספר האורה כתב היום שבעה ימים לעומר שהם שבוע אחד עכ"ל כמנהג הספרדים היום לאמרו באמצע, ובתניא רבתי ועוד ראשונים כתבו לאמרו בהתחלה היום לעומר כך וכך ימים. ולכן בכל ענינים אלה אין לשנות ממנהג אבותיו שיש להם על מה לסמוך וכמו שכתב בחק יעקב סימן תפ"ט סעיף קטן ט'. ועיין בשו"ת הרשב"א חלק א' סימן תנ"ז שנשאל האם לאמר היום כך וכך לעומר או היום כך וכך בלי לסיים לעומר והשיב שיותר ראוי לסיים לעומר שאז יותר מבואר מה הוא סופר, ולע"ד לא הכריע לאמר בלמ"ד אלא רק השיב לפי מנהג השואל ולכן בדרכי משה העתיק משו"ת הרשב"א אף שבמפה הגיה לאמר בבי"ת. וכן בשבלי הלקט ותניא רבתי הביאו תשובת הגאונים לאמר בבי"ת והם עצמם כתבו לאמר בלמ"ד ולא העירו שיש סתירה ומוכח שאין קפידא וכן כתבו האחרונים. ולכן הנהגתי ביישוב חדש כמנהג הרוב שהביאו אתם מחוץ לארץ.
6
ז׳ולעצם הלשון, הט"ז כתב שבעומר פרושו בימי העומר ואילו לעומר משמע להבאת קרבן העומר עצמו וזה אינו שייך בליל ראשון של הספירה שעדיין לא הביאו קרבן העומר בזמן הבית. ולפי זה יש לתת עוד טעם לאמר בעומר בבי"ת לפי דעת הרמב"ם שגם בימינו הספירה היא דאורייתא, שאם נאמר לעומר שמשמע לקרבן העומר יתפרש כאילו הספירה תלויה בקרבן ושהיום אינה אלא זכר בעלמא, ואינו כן לדעה זו, ועיין במשנה ברורה סעיף קטן כ"ה שהרמ"א חש לדעת הרמב"ם בדבר שאין בו טורח. ועיין בחק יעקב ובשערי תשובה שפרשו שגם לעומר פרושו לימים של העומר ולא לקרבן, ואולם בספר החינוך מצוה ש"ו כתב שהותקן למנות המנין ממה שנעשה בו והוא קרבן העומר עכ"ל וקצת משמע שם שהיה מונה בלמ"ד עיי"ש וראיה לפרוש הט"ז, וכן משמע שסובר החינוך שהספירה היא מדרבנן וניחא לטעם שכתבתי.
7
ח׳וברבנו ירוחם הקשה מה הוא זה שמברכים על ספירת העומר שהיה לו לאמר על ספירת הימים כי ספירת העומר אינו שום דבר עכ"ל, ולא הבנתי קושיתו כי כן הוא לשון חז"ל כמו במסכת זבים פרק א' משנה ב' יום השלישי לספירת זובו עכ"ל פי' לספירת ימי זובו, והוא הדין ספירת העומר פרושה ספירת ימי העומר.
8
ט׳יהודה הרצל הנקין
9