שו"ת בני בנים, חלק שלישי י׳Responsa Benei Banim, Volume III 10
א׳ביאור "שיאמרו לך על ימין שהוא ימין"
1
ב׳ב"ה, כ"ו אדר-א' תשנ"ה
2
ג׳לרב אחד
3
ד׳בעקבות הרצאתו המאלפת בסתירה בין הספרי לירושלמי בלא תסור, שבירושלמי במסכת הוריות פרק א' משנה א' הביאו ברייתא תלמוד לומר ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל עכ"ל והמלה ללכת אינה כתובה בפרשת שופטים, ובשו"ת מלמד להועיל חלק ג' סימן פ"ב נדחק שכוונת הירושלמי היא לדרוש אם למסורת של המלה "לך" שבכתוב יגידו לך וגו' בציר"ה תחת הלמ"ד. וכבודו תרץ באופן אחר שהכוונה היא לפרשת כי תבוא פרק כ"ח לא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם עכ"ל שהמלה ללכת מופיעה שם בהדיא, ופרש שהירושלמי מיירי במה שמפורש בתורה כלשון משה רבנו ע"ה אשר אנכי מצוה וגו' עכ"ל ונמצא שבמה שמפורש בתורה אין לסור אחר טעותם ואילו הספרי מיירי במה שאינו מפורש בתורה.
4
ה׳איני מכיר חילוק זה כי אטו משה לא צוה באותו יום גם תורה שבעל פה, אבל נראה לפרש בדרך של כבודו בשינוי קצת שהכוונה היא לסוף הפסוק ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם עכ"ל שאין לשמוע לסנהדרין אם יטעו להורות לעבוד ע"ז וכמו שמפורש בכתוב לגבי נביא שמצוה לשמוע אליו זולת אם צוה לעבוד ע"ז, ובספר עלי תמר על הירושלמי שם בד"ה ת"ל ללכת כתב בדומה לזה והביא מן הכתוב בפרשת ראה פרק י"ג והנביא ההוא וגו' להדיחך מן הדרך אשר צוה ה' אלקיך ללכת בה עכ"ל עיי"ש. מה שאין כן לחלק בין מפורש בתורה לאינו מפורש אדרבה הצדוקים מורים לפי פשט התורה בכמה ענינים נגד קבלת חז"ל וכי נאמר שאסור לקבל הוראות הסנהדרין ושיש ללכת אחרי הצדוקים במה שמפורש בתורה ח"ו. וכן להפך אם יהיו רוב צדוקים בסנהדרין ועיין במגילת תענית פרק י' שמשמע שכך קרה וכמו שהיו להם בתי דין של נפשות במסכת סנהדרין דף נ"ב עמוד ב', הכי אז יש מצות לא תסור, ויש לפרש כן כוונת הירושלמי שרק אם אומרים על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל מה שאין כן בית דין של צדוקים.
5
ו׳ומיהו בירושלמי שם אין גילוי לזה והעיקר כפרוש הרמב"ן ועוד ראשונים שהירושלמי מיירי במי שהגיע להוראה שענין זה הוא הנזכר במשנה ובירושלמי שם שאז אסור לו לקבל דעת הסנהדרין אם יודע בהם שטעו עד שילך וישמיע טענותיו ויכריעו נגדו, וכתבתי מזה בשו"ת בני בנים חלק ב' סימן כ"ג אות ד' ורב אחד דייק כן מן הרמב"ם הלכות ממרים פרק ד' הלכה א' שצריך לשאת ולתת איתם. ומה שאמרו בירושלמי תלמוד לומר ללכת ימין ושמאל עכ"ל בא לאשמעינן שאינו חייב אלא אם כן הורה לעשות מעשה נגד דעתם שזהו לשון ללכת מה שאין כן אם לא הורה לעשות מעשה, וכן דרך הירושלמי לשלב את הביאור בתוך הפסוק ולהעתיק שניהם כמו שכתב בספר עלי תמר שם בד"ה יכול.
6
ז׳יהודה הרצל הנקין
7