סוד ישרים, פורים ל׳Sod Yesharim, Purim 30
א׳בגמ' (שם) רנב"י פתח לה פתחא להא פרשתא מהכא שיר המעלות לדוד לולי ד' שהי' לנו יאמר נא ישראל לולי ד' שהי' לנו בקום עלינו אדם וגו':
1
ב׳שיר המעלות מתרגם יונתן למסקי תהומא. יאמר נא ישראל מבואר במדרש רבה (פ' ויצא) ישראל סבא. מרמז לנו ר' נחמן בר יצחק בזאת הפתיחה אשר נתעורר אז מההתחלה מהארת יעקב אבינו שעליו נאמר וידו אוחזת בעקב עשו וגו' לרמז בזה אשר בסוף אחר שיגמורו כל הברורין יהי' מראה יעקב אבינו שעוד מההתחלה הוא ורב יעבוד צעיר וכל מה שהי' נראה על הגוון טרם שנגמרו הברורין שהוא להיפך הוא באמת כמו שמבואר בזוה"ק (במדבר קיט:) בכה ר' אלעזר פתח ואמר קולה כנחש ילך וגו' השתא דישראל בגלותא איהו ודאי אזלא כנחש. חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא סליק זנבא שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמי'. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי. רישא דאתכפי' לתתא. ועם כל דא מאן מדבר לי' לזנבא ומאן נטיל לי' למטלנוי. האי רישא וכו'. היינו שכל ממשלתו הוא רק כל עוד שלא נשתלם סאתו אבל כשיתמלא סאתו ואז יהי' נדמה בדעתו שכבר השיג כל השלימות אזי יהי' נאבד ממנו כל הבחירה וממילא יתבטל לגמרי ואז בזה הגמר יהי' מראה יעקב אבינו אשר גם מההתחלה הי' ורב יעבוד צעיר ואף בגלותא הי' באמת רישא מדברא לזנבא וזהו לולי ד' שהי' לנו יאמר נא ישראל. ישראל סבא:
2
ג׳לולי ד' שהי' לנו בקום עלינו אדם. אדם ולא מלך. היינו כי בכל גודל ההסתר שהי' אז עד שכל הישועה הי' הולכת בדרך מרוחק מאוד שאסתר היתה צריכה להיות נבעלת לעכו"ם שעל זה אמרו ז"ל קשורה בו וכו' וגם בקום עלינו אדם ולא מלך כי זה ההסתר הבא ע"י מלך אינו יכול להיות כ"כ בההגברות כי הולך עכ"פ בסדר הדרגה וכמו שמצינו בזוה"ק (מקץ קצד:) שאני למלכים וכו' משא"כ ההסתר שבא ע"י אדם ולא מלך זה נקרא הסתר בתוך הסתר כי הוא בלי סדר הדרגה כלל ועל זה אמר לולי ד' שהי' לנו בקים עלינו אדם ולא מלך ובכל זאת האיר השי"ת לנו הארת שם הוי' עד שנתברר אפילו הלבוש אחרון של ישראל ועל זה הבירור רומז הארת שם הוי' שאף הגוף הגשמי של ישראל הוא מלא דברי תורה גם בלא דעתם וכמאמרם ז"ל ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וכו' ששון זו מילה ומילה רומז שנחקק בהגוף הגשמי דברי תורה ע"ד שנאמר לא כברית אשר וגו' ואתם הפרתם את בריתי אלא ועל לבם אכתבנו וגו' היינו כי זאת המצוה מקיף את האדם גם בשעת שינה ואף בבית המרחץ כדאיתא (מנחות מג: ובמדרש ש"ט ו) בשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וכו' וכיון שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו וכו':
3
ד׳ויקר אלו תפילין. ומצות תפילין רומזים כמו שאיתא במדרש (שם א) המניח תפילין מקיים והגית בו יומם ולילה. וכמבואר (במכילתא שמות פ' יז) וכל הקורא בתורה פטור מן התפילין וכו'. הרי כשאמרו ז"ל המניח תפילין מקיים בזה והגית בו יומם ולילה היינו שמעיד השי"ת על זה האדם שמניח תפילין שמקיים זאת המצוה כל היום אף שאי אפשר לילך כל היום בתפילין מ"מ מעלה עליו השי"ת כאלו קיים אותם כל היום ומקיים בזה והגית בו יומם ולילה הרי שתפילין רומזין על הגוף של ישראל שהוא מלא דברי תורה ועל זה אמר לולי ה' שהי' לנו וגו' היינו שע"י שהאיר אותנו השי"ת מעצמית שם הוי' לפיכך פעל כ"כ אור בהגוף הגשמי של ישראל. ולזה כתב האר"י הק' ז"ל שהארת פורים הוא יותר גדול מהארת כל המועדים יען שבו מנהיר מאור אבא אריך כמבואר שזה האור הנקרא אור אבא מאיר גם בהלבוש היותר נמוך של ישראל ועל זה רמזו ז"ל בגמ' (שם) חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו' להורות שגם הגוף של ישראל בלא דעת הוא נמי מלא דברי תורה. ומסיים הכתוב בזה השיר המעלות הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ היינו כי ענין מלחמה מעט למעלה מזה העולם הוא כמו שמצינו בגמ' (גיטין סח.) גבי שלמה המלך עם אשמדאי מלכא דשידי בלעיה אותבי' לחד גפא ברקיעא ולחד גפא בארעא וכו' ויעקב אבינו כשלחם עם המלאך ונצח אורו הי' גם כן בזה האופן שהראה לו להמלאך שכל הווית המלאך נכלל רק בהכבוד שמים הנמצא בו בהמלאך ואותו הכבוד שמים הנמצא בו ושיתכן להתפשט ממנו הכל נכלל בקרב יעקב אבינו ובזה נצח את המלאך כי הראה לו שהוא נכלל בקרבו ועל זה הענין נאמר כאן הפח נשבר היינו כי פח מורה על הכלי קיבול ועל זה אמר הפח נשבר כלומר שאין כלל בעולם שום כלי קיבול שיהי' בכוחה לכלול אותנו כי ישראל המה כוללים בקרבם כל העולם וממילא ואנחנו נמלטנו היינו שנתבטלו ממילא מישראל כל מיני מקטרוגים וזהו עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ. היינו כי באמת כמו שאורו ית' הוא בלי גבול כך הוא רצונו ית' בלי תכלית ואין סוף אכן כשבא זה הרצון ית' בהתלבשות אזי נתלבש בגבולים כי זה העולם הוא מלא גבולים וזה הרצון ית' המתלבש באלו הגבולים נקרא שם ה' נמצא שישראל שנמשכין תמיד אחר זה הרצון ית' ומבטלים א"ע לכלול בו נקראו הם העיקר שם ה' ועל זה אמר עזרנו בשם ה'. עושה שמים וארץ היינו כי הרצון ית' שהאציל אלו הגבולים נקרא תפארת מדת יעקב אבינו כי השם יעקב רומז על זה הרצון שחפץ בלבושים הקטנים של זה העולם וכל עבודת ישראל מסובבים על זה הרצון שאמר והי' העולם כדאיתא בגמ' (זבחים מו:) לשם ששה דברים הזבח נזבח וכו' לשם מי שאמר והי' העולם וכו' וזהו עושה שמים וארץ כלומר שחפץ באלו הגבולים ואמר והי' העולם ומאחר שעיקר שם ה' המה רק ישראל נמצא שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה היינו שכל המכוון מהרצון ית' שאמר והי' העולם לא הי' אלא בשביל ישראל וזהו עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ הוינו כי הבירור על עומק הלב של ישראל נמשך משם הוי' ועל זה הבירור נאמר לולי ה' שהי' לנו וגו' היינו השם הוי' ועל הבירור מהלבושים של ישראל נאמר עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ כי כל לבושי ישראל נקראו שם ה':
4