סוד ישרים, פורים ל״בSod Yesharim, Purim 32
א׳איתא במדרש רבה (שיר ז') בשני מקומות פעלו ישראל עם הקב"ה בסיני פעלו בפיהם ולא בלבם וכו'. בבבל פעלו בלבם וכו'. ולהבין זאת הלוא על מעמד הר סיני נאמר מי יתן והי' לבבם זה וגו' כל הימים הרי שקבלו עליהם אז עומ"ש בכל לבבם ועוד זאת הלא מצינו שלבבם של ישראל הוא באמת מבורר תמיד כדאיתא בגמ' (ר"ה ד) האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני הרי זה צדיק גמור והוא יען שעיקר כוונת ישראל גם בזה שחפץ שיחי' בנו הוא נמי רק כבוד שמים כי באמת הם כל העבודות והברורין של ישראל רק להסיר גוון הדמיון מהלבוש המכסה את הלב אבל עומק הנקודה מהלב בעצמו הוא נקי ומבורר מאוד שכל תשוקתה הוא רק כבוד שמים וא"כ מה הוא הענין שבסיני לא הי' בלבבם:
1
ב׳אמנם ענין בלבבם שאמרו ז"ל הוא הפירוש ההתגלות מעומק הלב מפורש לעיני כל וזה הבירור מעומק לבבם של ישראל לא הי' נתגלה עדיין בסיני מפורש עד בימי אחשורוש שאז נתגלה מפורש לעיני כל שכל חפץ לבבם של ישראל הוא רק כבוד שמים והוא כי אז מסר השי"ת ליד אנשי כנסת הגדולה כל ההנהגה עד עת קץ וכמו שמצינו בגמ' (יומא סט:) שנמסר לידם יצרא דע"ז ועריות. ואם היו רוצים היו לאל ידם לכבוש כל הכוחות שבעולם תחתם ולהכניסם להקדושה אכן עצרו עצמם לבלתי יקבלו שום טובה טרם הזמן שעלה ברצונו הפשוט ית' לחונן אותם וחכז"ל רמזו זאת בזה שאמרו בגמ' (מגילה ז.) אסתר ברוה"ק נאמרה להורות על התגלות הסוד מעומק לבם של ישראל ועל זה הצימצום מסובבים שם כל הטעמים הנאמרים שם ובבזה לא שלחו את ידם ועוד טעמים הכל לרמז על זה שאז נתגלה זה הבירור מעומק לבם של ישראל שכל חפץ לבם הוא רק כבוד שמים וזהו שפתחו שם בגמ' על ויהי בימי אחשורוש דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמצי' אחים היו מאי קמ"ל כי הא דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר"י כל כלה שהוא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים וכו'. היינו כי כלה בבית חמיה מרמז על בטוחות חזק שיש כבר להאדם מכח טענה חזקה שיש לו על מה לסמוך הבטוחות שלו. וכלה בבית אביה מורה על שלולית בטוחות כי אפס טענה כענין שמצינו גבי דור המדבר שאם היו טוענים איזה דיבור קל נגד הנהגתו ית' מיד לחטא יחשב להם כי אז היו ישראל בבחינת כלה בבית אביה כלומר שלא הי' להם אז עדיין טענה חזקה על מה לסמוך לזה אמרו ז"ל בגמ' (סנהדרין מד) תחנונים ידבר רש זה משה ועשיר יענה עזות זה יהושע וכו' שאמר ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן וגו'. והוא כי בדורו של באי ארץ כבר הראה השי"ת גודל התקשרות עמהם שהכבוד של ישראל הוא בעצמו כבוד שמים ולכך הי' להם שפיר טענה חזקה מה תעשה לשמך הגדול ובטוחות כזאת נקרא כלה בבית חמיה:
2
ג׳וענין מלכים ונביאים הוא בזה העולם שני הופכים כדאיתא בזוה"ק (תרומה קנד.) דהא תרין אלין לא אתמסרו כחדא בבר נש בעלמא בר ממשה מהימנא עלאה וכו'. והוא כי מלך הוא כדכתיב וקסם על שפתי מלך היינו שהוא מכוין תמיד אף בלי דעתו לעומק רצונו ית' כענין שמצינו בגמ' (סנהדרין טז.) אדונינו המלך עמך ישראל צריכין לפרנסה וכו' אמר להם לכו פשטו ידיכם בגדוד מיד יועצין באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים וכו'. וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצל"ה שמוכח מזה אשר כל עצת אחיתופל וחכמת הסנהדרין והארת אורים ותומים לא הי' פועל רק אחר שאמר להם המלך מתחילה לכו ופשטו ידיכם בגדוד. אבל טרם ששמעו זאת מהמלך לא הי' כלל בכח אחיתופל ליעץ והסנהדרין לא היו יודעין להורות והאורים ותומים לא האיר להם כלום רק אחר שנתגלה להם מפורש ע"י שפתי מלך עומק הרצון ית' אז התחיל להופיע ולזרוח בכל המדריגות האור וזהו קסם על שפתי מלך כלומר אף בלא דעת כי עיקר העצה לדעת איך לפשוט בגדוד נתוודע להם אח"כ ע"י עצת אחיתופל וסנהדרין ואורים ותומים:
3
ד׳וענין נביאים הוא ממש להיפך כי נבואה הי' נצרך לגודל ברורים כמו שמצינו גבי ירמי' הנביא שהי' לו נבואה שיקנה את השדה מחנמאל בן שלם דודו ואח"כ כאשר בא אצלו חנמאל בן שלם דודו ואמר לו שיקנה מאתו את השדה אז אמר ירמי' הנביא ואדע כי דבר ה' הוא (ירמי' לב) משמע מזה שמקודם הי' מסופק בהדבר אם דבר ה' הוא כי הי' מתירא פן הוא מצד נגיעתו שחפץ לקנות השדה וכן מצינו כמה פעמים שהרוח נבואה הי' צריך בירור וכענין שמצינו בגמ' (סנהדרין פט.) גבי צדקיה בן כנענה דכתיב ויעש לו וגו' קרני ברזל מאי הוה לי' למעבד רוח נבות אטעיתיה דכתיב ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' וגו' מאי רוח אמר ר' יוחנן רוחו של נבות היזרעאלי ומשני שם בגמ' הוה לי' למידק וכו' הרי שהנביא הי' מחויב לדייק היטב בהרוח נבואה אם היא מבוררת אם לאו. נמצא שמלכות ונבואה המה שני הפכים בנושא אחד שאין יתכן שיהי' שניהם ביחד גבי אדם אחד בלתי במלך המשיח שעליו נאמר הוד והדר תשוה עליו והוד והדר רומז על מלכות ונבואה ביחד. והישועה שהי' בפורים הוא הארה מלעתיד מימות המשיח לזה עשה הגמ' פתיחה לויהי בימי אחשורוש וגו' אמוץ ואמציה אחים היו מאי קמ"ל כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצא ממנה מלכים ונביאים רמזו ז"ל בזה שגם כאן הלכו ישראל בהצנע לכת מאוד ולא סמכו עצמם כלל על התקיפות שיש להם בהשורש והי' נראה אז שנפלו כ"כ בדעתם עד שנדמה להם שנעתקו ח"ו לגמרי מן השורש. עד שהאיר להם השי"ת התקיפות מהשורש מפורש שהם לא עשו אלא לפנים כל כך הי' בכח ישראל לעצור ולצמצם את התקיפות שלהם וזה הצמצום נקרא כלה שהוא צנועה בבית חמיה כדילפינן שם בגמ' מתמר משום דכסתה פניה בבית חמיה ולא הוה ידע לה זכתה ויצאו ממנה מלכים ונביאים וכו' וגבי אסתר נאמר ג"כ אין אסתר מגדת מולדתה וכדאמרינן שם בשכר צניעות שהיתה בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול ובשכר צניעות שהי' בו בשאול זכה ויצאת ממנו אסתר וכו' ומה צניעות היתה בשאול דכתיב ואת דבר המלוכה לא הגיד לו וכו'. וכן מצינו גבי מרדכי אף שהוא הי' בדורו הצדיק יסוד עולם היינו שכל הנהגתו ית' הי' מוסר אז השי"ת בידו של מרדכי ואם הי' מרדכי חפץ לילך בתקיפות הי' לו כמה טענות חזקות נגד הנהגתו ית' ובכל זאת לא רצה לסמוך על שום תקיפות שלו ולא בא בשום טענה נגד השי"ת אלא כדכתיב וילבש שק ואפר וגו' שק מורה כדאיתא בגמ' (תענית טז.) למה מתכסים בשקים אמר ר' חייא בר אבא לומר הרי אנו חשובים כבהמה היינו שאין לנו מצדנו שום טענה נגד הנהגתו ית' ואפר איתא בזוה"ק (וישלח קע.) דא אבק דאשתאר מן נורא ולא עבד איבין לעלמין וזה רומז נמי שאינו בא בשום טענה נגד השי"ת ומי שהוא בכח לעצור ולצמצם כ"כ את התקיפות שלו זוכה להארת הישועה ממלכים ונביאים ביחד:
4