סוד ישרים, שמחת תורה נ״טSod Yesharim, Simchat Torah 59
א׳וכתב עוד הזוה"ק (שם) אמר ר' אלעזר אבא אמאי מסטרא דאמא עלאה זמין לכל ממנן דכל אומין ומסטרא דשכינתא תתאה לא זמין אלא לאומה יחידא לקבל פר יחידא אמר ליה ברי שפיר שאילת בגין דמלכות איהי רמיזא לברתא דאיהו צנועה בבית אביה ואמה ואיהי ארוסה ולא נשואה לאו אורח ארעא למיכל עם אושפיזין. אבל אימא דהיא נשואה אורח ארעא איהו למיכל עם ארחי. היינו כי כל זמן שאורו ית' מתפשט על לבושין כמו שהיה בשבעת ימי החג הגם שהם אושפיזין קדישין מ"מ כאשר מתפשט הקדושה בלבושין נמשך ממילא מזאת ההתפשטות אחיזה אל כל הלבושים אף לאותן שהם חוץ מהקדושה כענין שמצינו בגמרא (סנהדרין צב:) אלמלא לא בא מלאך וסטרו על פיו ביקש לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד בספר תהלים הגם שנבוכדנצר היה בעומק לבו שונא ה' ומחרף ומגדף בלבבו בכל זאת יען שעל הלבוש לא היה ניכר שנאתו ואדרבה על גוון הלבוש היה מיפה עצמו והיה נראה שאומר שירות ותשבחות לכן היה לו על גוון הלבוש אחיזה בכל מיני השפעות טובות ככה בשבעת ימי החג שאורו ית' הוא אז בהתלבשות יש נמי אחיזה ללבושים הרחוקים ג"כ עד היכן שמקריבין ע' פרים נגד ע' אומות מה שאין כן ביום שמיני עצרת שמרמז על גמר הברורין שאז יהיה הזווג בבהירות עצום בלי שום התלבשות היינו שלא יסתכל עוד השי"ת על שום לבוש כי אם למרכז הנקודה בעומק הלב ובהנקודה מעומק הלב אינו נמצא בשום אומה ולשון אהבתו ית' רק גבי ישראל נמצא בעומק לבם זאת הנקידה שיש בה אהבה עצומה להשי"ת ולזה אין מקריבין בשמיני עצרת אלא פר יחידאה נגד אומה יחידאה וזהו דאיתא שם בזוה"ק ואיהי ארוסה ולא נשואה ולאו אורח ארעא למיכל עם אושפיזין והוא כמאמרם ז"ל במדרש רבה (תרומה) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב אל תקרי מורשה אלא מאורסה וכו' כלומר כמו ארוסה שאין לאחר שום חלק בה כך אין לשום אומה ולשון שום חלק בה:
1
ב׳וזהו נמי דאיתא במדרש רבה (צו פ' ט) מעשה בר' ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד והכניסו לביתו האכילו והשקהו בדקו במקרא ובמשנה באגדה ותלמוד ולא מצאו א"ל סב בריך וכו' א"ל אמור אכול כלבא פיסתיה דינאי קם ותפסי' א"ל ירותתי גבך וכו' חד זמן הוינא עבר קמיה בית ספרא ושמעית קלהון דמניקיא אמרין תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב מורשה קהלת ינאי לא כתיב כאן אלא קהלת יעקב וכו'. קבעו חכמינו ז"ל במכוון זה הדרש בדברי תורה בשם עם הארץ שלא היה בו לא מקרא ולא משנה וכו' לרמז בזה גודל הארת חג העצרת שהוא בחינת ארוסה כמבואר בזוה"ק (שם) כי בעצרת נגמר כל העסק מברורי הלבושים וכל עסקו יתברך יהיה רק עם הנקודה מעומק הלב של ישראל וזאת הנקודה היקרה מעומק הלב הוא אפילו בהנפש היותר נמוך מישראל שהוא עם הארץ שאינו לא במקרא ולא במשנה וכו' הוא נמי מלא ד"ת אף שאין שום הכרה על גוון הלבוש שלו לא במקרא ולא במשנה וכו' מ"מ בעומק לבו בלא דעתו הוא מלא דברי תורה וכמבואר במדרש (שם) קהלת ינאי אין כתיב כאן אלא קהלת יעקב לרמז שאפילו המדרגה הנמוכה מישראל הוא נמי מלא ד"ת והארת זאת הנקודה בלי שום התלבשות הוא בחינת ארוסה המנהיר בשמיני עצרת וזהו שהשיב לו ר"ש בגין דמלכות איהי רמיזא לברתא דאיהי צנועה בבית אביה ואיהו ארוסה ולא נשואה וכו':
2