סוד ישרים, אחרון של פסח י״זSod Yesharim, The Eighth Day of Pesach 17
א׳ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת וגו'. איתא בגמ' (פסחים ק"כ.) מה שביעי רשות אף ששה רשות וכו' בלילה הראשון וכו' הכתוב קבעו חובה ענין מצה הוא להכיר שאין להאדם עדיין שום קנין וחלק באור הש"י כי יש בו מעט פעולת אדם ההיפך מחמץ הנעשה ע"י פעולות אדם לכן בלילה הראשון שהישועה הי' רק מצד הש"י בלי שום חלק מצד האדם לכן קבעו הכתוב חובה לאכול מצה אבל ביום השביעי אחר שעברו ישראל את הים ומדבר מקומות שהי' בהם הסתר גדול ויכול להדמות שאין שם כבודו ית' וישראל הכירו שם כבודו ית' ואמרו שירה והיינו אף שהי' יכולים לומר שע"י עבודתם יש להם חלק בהאור והם החזירו זאת להש"י זה נקרא רשות וכענין שמצינו במדרש תנחומא (בהר ב') על אברהם אבינו חזר והקנה אותו לי אף שכתוב (תהילים קט״ו:ט״ז) והארץ נתן לבני אדם. עכ"ז מסר א"א הכל להש"י וזהו מה שביעי רשות היינו אף שהי' יכולים לומר אז שיש להם חלק מה בהישועה וישראל בחפצם וברצונם המליכו את הש"י על זה הישועה. אף ששת ימים רשות שמזה ניכר שגם בכל הישועה של כל הששת ימים השי"ת מאיר להם הישועה ואומר שגם בהששה ימים הי' להם חלק בהישועה וזה וביום השביעי עצרת וגו' וביאר בזה אאזמו"ר הגה"ק זללה"ה שהוא מלשון עוצרו בבית הבד וזה נקרא העולה מכל זה. התמצית הנעצר מכל זה הי' כאן קריעת ים סוף שבים יש טרדה והסתרה גדולה כדאיתא בגמ' (תמיד ל"ב.) וכן מצינו שאיתא (בפדר"א פ"י) על הים לא מצינו כבודו ובמקום כזה הכירו ישראל את כבוד הש"י והיינו שישראל אף במקומות רחוקים מהאור גם שם מכירין כבודו ית' וזה הוא התמצית העולה מכל זה וזה נקרא עצרת לה' אלהיך:
1