סוד ישרים, יום א' דפסח י״גSod Yesharim, The First Day of Pesach 13
א׳ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם וגו' הנה בכל העבודות הנעשים בחוץ כגון טהרת פרה. ומצורע ונגעי בגדים הי' באזוב והענין הוא כי אזוב מורה על ענוה ועל זה אמרו ז"ל (מדרש שיר א') מה שעשתה החכמה עטרה לראשה עשתה ענוה סנדל לעקבה וכו' והוא כי העיקר הוא ענוה שבענוה נכלל כל מיני בטוחות בלי גבול כלל וכדאיתא בזוה"ק (מצורע נ"ג:) ואזוב דא וא"ו זעירא דיניק לה לכנסת ישראל ובג"כ עץ ארז ואזוב אזלין כחדא וע"ד ו' ו' כחדא אשתכחו חד עילאה וחד זעירא וקריין לי' ו' עילאה ו' תתאה וכו' פירוש כי ו' עלאה רומז על מדת תפארת מדת יעקב אבינו שהי' השלום שבאבות כדאיתא בזוה"ק (יתרו ע"ט.) והנורא דא יעקב וכתיב ויעקב איש תם כתרגימו גבר שלים בכלא וכו' ובכל אתר דהוי שלימותא שכיח אתקרי נורא וכו' והגם שכל חוזק בטוחות יש להאדם מפאת מדת היראה כי מפאת זאת המדה שומר אדם את עצמו לבלתי יכניס עצמו לשום ספק והולך בטח בכל דרכיו ועל זאת הבטוחות רומז עץ ארז שהוא ו' עלאה אכן עיקר הבטוחות הוא ו' זעירא דיניק לה לכנסת ישראל והוא כענין שאיתא בזוה"ק (בשלח ס"ה:) נער דלתתא וכו' ויניק מינה תדירא וכו' היינו שמכיר היטב דלית לי' מגרמי' כלום ועל ענוה כזאת רומז אזוב שמכיר שאין לו מצדו שום דבר רק מה שהשי"ת מופיע לו וכמו שמופיע לו השי"ת בכל רגע כך הוא נמשך אחריו כאשר מופיע לו הרצון ית' מדת היראה אזי הוא ביראה וכשמנהיר בו אהבה הוא תכף ומיד בבחינת אהבה כי מכיר היטב שמצדו לית לי' כלום רק מה שמשפיע בו השי"ת כענין התפלה וישם בלבנו אהבתו ויראתו היינו שאנו מכירין היטב שזאת אהבה והיראה הנמצא בלבבנו אינו נמי שלנו אלא שהשי"ת שם אותם בלבנו ועל הכרה כזו רומז אזוב דא ו' זעירא דיניק לה לכנסת ישראל שמורה על הענוה ולכן מי שיש בו הכרה כזאת יכול באמת להכיר השגחה הפרטית מהשי"ת אף בחוץ ובכל המקומות הרחוקים ואין מצדו שום חילוק בין פנים לחוץ כי מי שהבטוחות שלו נמשך מפאת איזה מדה אזי יש מצדו חילוק גדול בין פנים לחוץ כי בפנים מאיר כנגדו ביותר בהירות הארת המדה שלו ובחוץ רחוק ממנו זאת הארה ואינו מכיר שם כ"כ בבהירות כבודו ית' כמו שמכיר בפנים אבל מי שאין לו בטוחות מצדו מפאת איזה מדה כי מכיר שפיר דלית לי' מגרמי' כלום רק ממה שמנהיר אצלו השי"ת בכל פרט ופרט ומזה הוא כל הבטוחות שלו ולגבי אדם כזה אין חילוק באמת בין פנים לחוץ כי השי"ת הוא מלא כל הארץ כבודו ואף בהמקומות הרחוקים ביותר יכול נמי השי"ת להנהיר שם כבודו ולהשגיח בכל הפרטים ואין שום מקום מצד זה האדם שיהי' משולל בטוחות ומזאת הבטוחות נסתעפו כל הטהרות הנעשים בחוץ ועל זה רומז אגודת אזוב שהוא משולש כמאמרם ז"ל (שבת ק"ט:) מצות אזוב שלשה קלחין ובהם שלשה גבעולין וזה מורה על גודל החיבור שאין שום דבר נפרד משורש אחדותו ית':
1