סוד ישרים, יום ב' דפסח י״אSod Yesharim, The Second Day of Pesach 11
א׳וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' וגו' איתא בזוה"ק (אמור צ"ו:) בהקריבכם מנחה חדשה התם מנחת קנאות הכא מנחה חדשה חדשה דחדושא דכלהו הכא קשורא דכלא דעילא ותתא קשורא דמהימנותא וכו' הענין הוא כדאיתא בגמ' (ברכות ל"ה) כתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם וכתיב לה' הארץ ומלואה לא קשיא כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה היינו כל כמה שמכיר האדם לה' הארץ ומלואה כך מחזיר לו השי"ת והארץ נתן לבני אדם ולהגיע בשלימות לאותה הכרה לה' הארץ ומלואה הוא רק כדאיתא בזוה"ק (מצורע נ"ד.) ולית קנאה אלא ברחימותא ומגו רחימותא אתי קנאה וכמבואר בזוה"ק (ויחי רמ"ה.) כל מאן דרחים ולא קשיר עמיה קנאה לאו רחימותי' רחימותא כיון דקני הא רחימותא אשתלים וכו' היינו כי אהבה אינו יתכן להיות אלא כשיש נגדה ההיפך ג"כ אבל זאת אהבה שהוא מהשורש שאין עדיין נגדה שום היפך אינו מבוררת כ"כ כי אם יעמוד נגדו לבוש אחר הי' אוהב ג"כ אכן אחר שנתרחק להלן מן השורש אל כמה הפכים ובכל זאת מכירין לחזור לאהבת השורש אותה אהבה הוא מבוררת בתכלית השלימות וזהו כענין שאיתא בזוה"ק (לך צ"א:) בההוא שעתא דאפיק קב"ה נשמתין וכו' דכר ונוקבא דמתחברן כחדא נפקין ובשעתא דנחתין מתפרשין וכו' וכד מטא עידן דזווגא דלהון קב"ה וכו' מחבר לון כדבקדמיתא וכו' היינו שעיקר הזווג הוא רק כשמכירין אהבתן מהשורש אחר שמתפרשין וזהו נמי הענין מהישועה של יציאת מצרים שאז פתח להם השי"ת אהבה מהשורש עתיקא ואותה אהבה כמו שהוא בהשורש טרם הברירין של ישראל אין עדיין בתכלית השלימות כי צריכין להתפשט אותה בהדעה ג"כ ע"י כל מיני הפכים שהם מ"ט ברירין ואלו המ"ט ברירין נקראו מנחת קנאות ואחר שהתפשטו אהבת השורש בכל ההפכים להכיר שכל הפעולות המה רק כחו ית' החזיר להם השי"ת והארץ נתן לבני אדם היינו שיהי' להם כל כח הפעולות בתפיסתם עד שהי' יכולין להכניס חמץ למקדש וזהו מנחת בכורים שנקרא מנחה חדשה דחדושא דכלהו הכא קשורא דכלא דעילא ותתא וכו' היינו שבזה המנחה חדשה הכירו מחדש כל אהבתן מהשורש שהי' נתגלה להם ביציאת מצרים אלא שבזה אהבה שמפאת מנחה החדשה יש כל תכלית השלימות כמבואר שם כיון דקני הא רחימותא אשתלים:
1