סוד ישרים, שביעי של פסח כ׳Sod Yesharim, The Seventh Day of Pesach 20
א׳אז ישיר משה וגו'. בזוה"ק (בשלח נ"ד) וכד אתחבר נהירו דא' ומטי לז' מאן זיי"ן דא חרב לה' מלאה דם כדין עביד נסין וגבוראן בגין דאתחבר אל"ף עם זיי"ן ודא הוא שירתא. כי השבע מדות בהתרחקם מהשורש המה בפירוד וזה מאן זיי"ן דא חרב לה' מלאה דם ונקראו עלמא דפרודא. ועיקר שלימות מהמדות הוא רק כשיש הכרה בשורש אחדותן וכדאיתא בזוה"ק (בראשית כ"ב.) כד מטי לעלמא דפרודא דאיהו עולם הנבדלים אמר אומנא למארי בנינא נעשה אדם. כי ע"י ההכרה של הצורת אדם מתאחדין בחזרה כל המדות בשורש אחדותן וזה כד אתחב נהירו דא' ומטי לז' וכו' ודא הוא שירתא היינו כשיש הכרה בז' מדות בשורש אחדותו ית' זו ההכרה עצמה הוא עיקר השירה כי ענין שירה הוא הכ"ש שמתפשט מצד פרט זו הבריאה ומי שמכיר בשורש האחדות של כל הבריאה יוכל לומר שירה יען כי הוא כולל הכ"ש המתפשט מכל הבריאה כגוונא דמצינו ביהושע שאמר שמש בגבעון דום (יהושע י') ודרשו ע"ז בתנחומא (אחרי ובפרש"י ז"ל ביהושע) שאמר דום מלומר שירה ואני אומר שירה תחתיך היינו שהראה להשמש שהוא כולל כל הכ"ש המתפשט מהליכת השמש ממילא לא היה שום מקום להילוך השמש. כן היה ענין השירה של ישראל כי המצרים היו כוללים כל האומות כדאי' בזוה"ק (שמות ו'.) כד עאלו ישראל בגלותא דמצרים מיד הוה קימה למצרים ואתתקף שולטנותא דלהון לעילא על כל שאר עמין וכו'. וכשנצחו ישראל את המצרים נתברר בזה שהכ"ש שמתפשט מכל העמים כולם נכלל רק בישראל וזה הוא שירת ישראל:
1
ב׳ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גאה גאה. ומתרגמינן ארי אתגאי על גותניא וגאותא דיליה הוא. ענין גיאות הוא שאינו רוצה בהתחברות והתערבות ונבדל מאחרים וזה אמרו (סוטה מ"ז:) האי מאן דמיהר אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל כי אינו יכול להתערב עם זולתו ולעומת זה אומר השי"ת אין אני והוא יכולים לדור בעולם (שם ה') וגאה הוא היפך מגדול כי גדול רומז על גודל התפשטות בתוך הגבולים. וגאה רומז שהוא נבדל מאלו הגבולים. ונגד המתגאה שאינו יכול להתערב עם זולתו מראה השי"ת ארי אתגאי על גותניא וגאותא דיליה הוא שהוא ית' נבדל מזה המתגאה וכדכתיב (תהלים כ"ג) ה' מלך גאות לבש וממילא מגיע להמתגאה כל ההתבטלות. אבל לישראל מראה השי"ת לבש ה' עוז התאזר (שם) שאורו ית' מחובר ומעורב תמיד עם ישראל כענין שנאמר (שם ס"ח) תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו. ומזה שהראה השי"ת שגאותא דיליה הוא אז סוס ורוכבו רמה בים סוס מורה על מהירות כדכתיב (משלי כ״א:ל״א) סוס מוכן ליום מלחמה. ורוכבו מורה על ישוב הדעת ורוכבו של מצרים "רהב" שמו וכאשר הראה השי"ת גאותא דיליה אז סוס ורוכבו רמה בים וכדאי' בזוה"ק (פנחס רכ"ו:) סוס ורוכבו רמה בים דא ממנא דמצראי:
2
ג׳עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה. עזי היינו העוז והתקיפות שנמצא בעומק לב ישראל להתערב ולהתאחד באור השי"ת כענין שנאמר תנו עוז לאלהים. וזמרת היינו צמצום שבמקום שישראל מכירין רצון השי"ת שיצמצמו תקיפות זה אזי המה מוכנים כרגע לקבל על עצמם כל הצמצומים מה שאין זה הכח בשום אומה ולשון. ומהיכן יש בישראל כח זה ע"ז אומר עזי וזמרת י"ה מהארת השם י"ה וכענין שנאמר (ישעי' כ"ו) כי בי"ה ה' צור עולמים וכדאי' (שו"ט תהלים ט') שאין השם ואין הכסא שלם וכו' היינו שהשי"ת הציב רצון בעולם שלא יהיה שום שלימות כביכול בלתי עבודת ישראל וזה הרצון הוא כל ישועתו של ישראל וזה ויהי לי לישועה:
3
ד׳זה אלי ואנוהו. תרגומו דין אלהי ואבני ליה מקדשא. כי תיבת "זה" רומז על מקום שניכר בו מפורש הארת רצון השי"ת ובכלל זה כל מעשה המצות אכן אחר שניכר מפורש שכל כח הפועל הוא רק כחו ית' א"כ מה נחשב לאדם לחלק בפעלו מעשה המצוה לזה אומר "ואנוהו" כדאיתא (שבת קל"ג:) ואנוהו התנאה לפניו במצות וכו' ולא אמרו מתנאה כי התנאה רומז לאדם העושה שיתייפה א"ע בעשיית המצות במה שיוסיף מצדו רצון וחשק לעשותה וכפי שיוסיף אדם מדעתו חשק ורצון בהפעולה כן ינחל בה חלק וקנין וזה ואבני ליה מקדשא שכפי שיוסיף אומץ ברצון וחשק ויתנאה לפניו ית' כן יהיה אדם זה כלי למשכן שכינת אורו ית':
4
ה׳ה' איש מלחמה ה' שמו. איש רומז על קיבוץ הפרטים כדאיתא בזוה"ק (תזריע מ"ח) תאנא מן בוצינא דקרדנותא נפקין תלת מאה ועשרין וחמש ניצוצי מתגלפין ומתאחדן כחדא מסטרא דגבורה דאקרון גבורות כחדא ואתעבידו חד וכד עיילין אלין בגופא אקרי איש וכו' ואיש דהכא איש מלחמה כתיב וכו' וכד בעי קב"ה לאגחא קרבא בהאי איש אגח בהו קרבא דכתיב ה' איש מלחמה. היינו שכולל כל הפרטים כי יש פרטים שניכר בהם מפורש הכ"ש ויש פרטים שנראה שהם היפך מכ"ש ועל כל הפרטים אומר ה' איש מלחמה שבאמת יש לו להשי"ת כ"ש מכל הפרטים. ה' שמו היינו בשביל ישראל קרא השי"ת לעצמו זה השם בכדי שיהי' מקום שיהיו קוראי שמו:
5
ו׳מרכבות פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלישיו טבעו בים סוף. היינו שמלחמת פרעה על ישראל היה בכח עצום מאוד כדאיתא בזוה"ק (בשלח נ"ו:) ושלישים על כלו כלהו דרגין תרין וחד וכו'. כי אחוזת פרעה היה בשורש יסוד החזק הנטבע בדרגא אחרונה מהטבע ובכח זה היה לוחם עם ישראל. וזה שנאמר ויסר את אופן מרכבותיו ופתח ע"ז בזוה"ק (שם מ"ח:) ר"ש פתח וארא החיות והנה אופן אחד בארץ וכו' ובש"ס (חגיגה י"ג:) וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות א"ר אלעזר מלאך אחד שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות במתניתא תנא סנדל' שמו וכו' וקושר כתרים לקונו. ופירשו בתוספות שם מתפלתן של צדיקים הוא עושה עטרות. ובזוה"ק (וישלח קס"ז:) דההוא מלאכא דממנא על צלותהון דישראל סנדל' שמו נטיל כל אינון צלותין ועביד מנייהו עטרה לחי עולמים. היינו שמחבר דרגא הנמוכה ביותר מתפיסת ישראל עם רצון העליון של השי"ת וכאשר נתגלה מפורש זה החיבור אז נמס ונתבטל כל חיזוק כח הטבע שהיה לפרעה:
6
ז׳ה' ימלוך לעולם ועד. הנה זאת פעלו ישראל בתפלתם לעולמי עד אשר בכל גודל ההסתר של מלכות שמים מ"מ יהיה ניכר שה' ימלוך לעולם ועד וכענין שאיתא בזוה"ק (משפטים קי"ד.) שימני כחותם על לבך ארחא דחותם כיון דאתדבק בההוא אתר דאתדבק שביק ביה כל דיוקניה אע"ג דהאי חותם אזיל הכא והכא וכו' אוף הכי אמרת כנס"י כיון דאתדבקנא בך כל דיוקני להוי חקיק בך דאע"ג דאיזול הכא והכא תשכח דיוקני חקיק בך ותדכר לי היינו שבכל מקום שישראל מצדם ילכו ביראה אף אם מעט היא מ"מ יהיה ניכר רשימה מפורשת ממלכות שמים איך שהשי"ת הוא נורא תהלות עושה פלא:
7