תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתר״טTeshuvot Maharam, Prague Edition 1009
א׳תתרט. הכהן [הגדול מאחיו מו' מורה צדק אשר דבריו תוקים וכראי מוצקים, אשר לו חקים ומשפטים צדיקים, אמרות אדוני אמרות טהורות בצדק מנוקים, הכהן בכיהונו מו' הר' אליקים, מן המזבח ולמעלה אין בודקים אדוני ומורי] שאל על ראובן שהכירו ספריו ביד שמעון שנגזלו לו ביום גזירה ונודע לכל שגזלום וגנבום למדתנו רבינו בפ' הגוזל בתרא (בבא קמא קי"ד ע"א) המציל מן הגייס ומן הנהר ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו ודייק בגמרא עלה אם נתייאשו אין סתמא לא אמר רב אשי ל"ש אלא לסטים גוים הואיל דדיינו בגיתי אבל לסטים ישראל כיון דאמרי מי יימר אפי' סתמא נמי מייאש אלמא חזי' בלסטים גוים אי לא שמעי' בהדי' דמייאש אמרי' סתמא לא מייאש הלכך שמעון דקנאו מיד הגוי במאי לקנינהו שינוי רשות בלא יאוש מי איכא למ"ד דקני, וא"ת וזה תני בתוספתא דמעשר שני בפ"ק ומייתי לה בהגוזל בתרא (קט"ו ע"ב) מי שבא בדרך ומעות בידו ואנס בה כנגדו לא יאמר פירות שיש לי לי בביתי מחוללי' על מעות הללו ואם אמר דבריו קיימי' ומוקי לה התם [דוקא] שיכול להציל ע"י הדחק הא אינו יכול להציל כלל לא אמר כלום משום דמסתמא אייאושי מייאש אלמא דלסטים שאינו יכול להציל מידו סתמא מייאש י"ל ההוא באנס ישראל משום דאמר מי יימר סתמא מייאש א"נ י"ל אפי' תימא בלסטים גוי ובדבר שאין בו סימן כגון מעות דאיירי בהו [התם] דהוי דבר שאין בו סימן ואפי' אם ימצאהו ביד הלסטים מצי למימר להד"ם.
1
ב׳ולענין להחזירו בחנם יפה כתב אדוני דדמי לגנב מפורסם דלא עשו בו תקנת השוק וצריך להחזירו בחנם דאפי' גנב מפורסם שמוכר חפץ אחד אע"ג דלא ידיע אם זה החפץ גנוב אתו ונמצא שהוא גנוב צריך זה הלוקח להחזיר בחנם דהו"ל לאסוקי אדעתי' דלמא גנביה כ"ש האי דידיע שגזלו וגנבו דלא הו"ל למזבניה וצרך להחזירו לבעלים בחנם [כיון] דמוכח דל אייאש. וכבר בא מעש לפנינו על א' שקנה ספרים בדורינגין מן הרקים המחזרים במלכות כמדומה לי בו' זקוקי' ושוב באו הבעלי' ותבעו הלוקח לדין וחייבנוהו להחזיר בכנם משום דגנב מפורסם היה שלא עשו בו תקנת השוק. ועוד מעשה בא לידינו בראובן ששאל ספר משמעון כדי ללמוד בו והלך ומשכל ללוי וצוה לו [ללוי] להסתיר הדבר כי אמר אם יודע לשמעון יקפיד [מאד] כי לא השאילני אלא ללמוד בו ונחלט הספר כי ראובן לא הי' יכול לפדותו ותבע שמעון את לוי לדין והודה לו בכל הדברי' שכך צוה לו ראובן להסתיר הדברי' כו' וחייבתי את לוי להחזיר בחנם דהו"ל ראובן לענין ספר זה כגנב מפורסם כיון דשלא מדעת שמעון משכנו. ואין להקשות מהא דתנן בפ' השולח (גיטין מה ע"א) אין לוקחין ספרים תפלין ומזוזות יתר על כדי דמיהן מפני תקון העולם ומשמע הא בכדי דמיהן לוקחי' הא לא מיירי שידוע לנו [גזלום] הגוים מיד ישראל אלא מיירי שאין ידוע לנו איך באו ליד הגוים. גם אין לי להביא ראי' משם מדפריך בגמרא [הא] בכדי דמיהן לוקחי' ש"מ ס"ת הנמצא בידי גוים קורי' בו ולא משני בידוע שישראל כתבו והגוי גזלו מידו מדלא קא דחי לי' הכי ש"מ כל כה"ג אפי' בכדי דמיהן לא דאלו הי' לוקחו הי' צריך להחזיר לבעלים בחנם ונמצא מפסיד מעותיו דלאו ראי' היא לדברי דאלו מיירי בכה"ג שגוי גזל אותו א"כ הול"ל אין פודין ספרי' כו' דומי' דרישא דקתני אין פודין השבויים ומדקתני אין לוקחין ש"מ שלא גזלום אלא נמצא בידו [ואין] אנו יודעי' איך באו לידו ושמא מצאום או הציל מן הנהר ונתייאשו הבעלים או שמא כתבום בעצמם ואתא לאשמועי' אע"ג דאין קורין בו לוקחי' אותו בכדי דמיהן כדי [לגונזן] וא"ת ולוקמי' בידוע שהציל מן הנהר דבתר ייאוש אתא ליד גוי [ושל] ישראל הי' ויש בהם סימן דישראל כתבם דהשתא שייך שפיר למתני אין לוקחין כו' י"ל אכתי אמאי שני בלישנא למתני אין לוקחין ולא תנא אין פודין כלישנא דרישא ולוקמי' בגוי שגזלו מישראל אע"ג מדקתני אין לוקחי' איכא למימר דאתא לאשמועי' דאפי' בכה"ג [דחיישי' דלמא] כתבו הגוי בעצמו ואין קורין בו [אפ"ה] בכדי דמיהן פודי' כדי לגונזן ודקשי' למר אההיא דפ' חלק (סנהדרין צ"ד ע"ב) אמאי טהר ממון י' שבטים כיון דנפלו ליד סנחריב יפה תירץ אדוני דבחזקה דכבוש מלחמה שאני גופו [קנה] ממונו לא כ"ש, ועוד י"ל דדמי לאבידה ששטפה נהר דאפי' בדבר שיש בו סימן מייאש [ה"נ] סנחריב [לאו בר אקומי'] בדינא הוא. מאיר בר' ברוך זלה"ה.
2