יין הטוב, חלק א, אורח חיים ט״וYein HaTov, Part I, Orach Chayim 15
א׳מי שאין לו מים אם יכול לנקות ידיו גם בבגד עב או מטלית או שק
1
ב׳ראיתי להרב פתח הדביר ח"ב סי' ד' שכתב על מה שכתב מרן השו"ע שם סעיף כ"ב: "אם אין לו מים יקנח ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקה", וזה לשונו: "בספר 'חיים שנים ישלם' על השו"ע כ"י למהר"ש ויטאל כתב: ויש להסתפק אם יועיל לנקות ידיו בבגד עב או במטלית או בשק וכיוצא בהם, אם הם בכלל מידי דמנקה או לא וצ"ע", וכתב על זה הפתח הדביר: "אם כוונת ספקו הוא על היותם דברים קשים ואינם מנקים יפה, עיין להרמב"ם (פרק ג' מהלכות קריאת שמע ופרק ד' מהלכות תפילה) דאפילו לנקות בקורה מהני. ועיין מגן אברהם (ס"ק כ"ד) שכתב כן בשם ס' חסידים, ועיין מה שכתב עליו הנהר שלום, ועיין בבא בתרא דף כ' ע"א" עד כאן, עיין שם. ובמחילת כ"ת לא אדע מה הכריחו להטות לצד השלילי הטעם שנקט החיים שנים "דברים קשים" לצד החיובי, דזה פשוט מאד דה'חיים שנים ישלם' נקט דברים אלו דוקא להיותם קשים ומנקים יפה וי"ל דהם בכלל כל מידי דמנקה כעין צרור ועפר, אלא דאעפ"י כן נסתפק משום שלא מצא הדבר מפורש. ובאמת אין להסתפק בזה, וכבר כתב כן מפורש מרן הכסף משנה (בפרק ג' מהלכות קריאת שמע הלכה א') בשם הר"ר מנוח, וזה לשונו: "ואם הוא בספינה מקנח ידיו בדופני הספינה 'או בבגדים קשים'. וכן אתה דן בשבת שאינו רשאי בטלטול צרור או עפר" עכ"ל. וכן כתב גם בתשובת הרדב"ז (סי' ל"ח) שנשאל על מי שצריך לשתות בלילה, והשיב: "ומסתברא לי שאם ישן בחלוקו וכו' סתם ידיו שמורות. ואם אי אפשר לו לשומרם, כתב הרשב"א שישפשף בכל מידי דמנקה, ואפילו לחכך ידיו בכותל סגי, והוא הדין 'במטלית יבשה' מנקה יפה. וכן אני נוהג לשפשף 'במטפחת קשה' יפה יפה ומברך ושותה" עד כאן, עיין שם. ועיין ברכי יוסף (סי' ס"ב) שהביא ספק מהר"ש ויטאל הנ"ל, והביא תשובת שערי ישועה כ"י למהר"י זיין שנשאל במה שנשאל הרדב"ז והשיב כנ"ל, ועיין שם שציין גם להרדב"ז הנ"ל. ונראה שכוונתו לומר דמה דמספקא ליה למהר"ש ויטאל פשיטא להו להרדב"ז ולמהר"י זיין, וא"כ הוא פלא שלא ציין למה שכתב מרן הכסף משנה בשם הר"ר מנוח הנ"ל. ועל ענין השאלה ששאלו להרדב"ז כתב: "כיון דמהר"ח ויטאל ומהר"מ די לונזאנו כתבו דכפי הזוהר אסור לברך בעוד שרוח רעה שורה על ידיו ולרוח רעה לא מהני נקיון, לכן יהרהר הברכה בלבו כמו שכתב הטורי זהב וכו', וירא שמים ידחוק עצמו וירחץ ידיו ויברך ברכה שלמה כתקנה", עיין שם. ועיין שערי תשובה (סי' ד' אות כ"ח) שהביא דברי הברכי יוסף והתפלא עליו שלא הזכיר מדברי הט"ז בזה, וכנראה שלא היה לפניו ספר ברכי יוסף כשהעתיק דבריו ולא ראה שהברכי יוסף הביא דברי הט"ז וסמך עליהם, עיין שם, ועיין עיקרי הד"ט סי' א' אות כ"ב.
2
ג׳שוב ראיתי להיד אהרן במהדורא בתרא (סי' ד' הגהות ב"י אות ו') שכתב בשם הרדב"ז דהוא הדין מטלית יבשה ומטפחת קשה מנקים יפה, וסיים: "וכן פסק הרב מהר"ש ויטאל ז"ל בתשובה כ"י", ואם כוונתו על מה שכתב בחיים שנים ישלם הנ"ל, הרי שם נסתפק. ונראה דמהר"ש ויטאל עמד שוב בזה בתשובותיו באר מים חיים והעלה כן בפשיטות.
3
ד׳יצחק נסים
4