יין הטוב, חלק א, אורח חיים ג׳Yein HaTov, Part I, Orach Chayim 3
א׳הרב החכם השואל הנ"ל חזר וכתב אלי שנית לקיים דבריו וזה לשונו:
1
ב׳ב"ה. ג' נשא, י' סיון תרפ"ה.
2
ג׳חד מנייהו דסליק להכא, רב וחכם גדול בהלכה וכו', כבוד שמו מפארים מורינו הרב רבי יצחק נסים נרו יאיר.
3
ד׳ידידי !
4
ה׳תשובתו קבלתי בתשואות חן, אמנם נפלאתי מאד בראותי שכבוד תורתו דחה כלאחר יד דברי הנכונים, ובל תהי שתיקה כהודאה מוכרח אני לענות על רב, אמנם בקיצור. הנה כבוד תורתו סבר והניח במונח קיים שגם דעת הגמרא והפוסקים כהזוהר שהרוח רעה מתדבקת במי הנטילה, אלא שסתמו ולא פרשו הא דאין נוטלין על גבי קרקע. וסבירא ליה לכבוד תורתו שיש ללמוד כן בקל וחומר סתום מן המפורש גבי מים אחרונים דאין נוטלין על גבי קרקע וכל שכן נטילת ידים שחרית. וזה לא נכון, דאף-על-גב שבאמת עצם ענין הרוח רעה השורה על הידים לפני נטילה שחרית נזכר בגמרא שבת ובקצת מן הפוסקים הראשונים, אבל על ענין גוף המים שאנו דנים אין בדברי הגמרא והפוסקים שום משמעות שרוח רעה מתדבקת בהם על ידי הנטילה. ובשולחן ערוך (סעיף א' ו- ז') מפורש דמים הפסולים לנטילת ידים לסעודה המבוארים בסימן ק"ס, שמכללם מים שנטל בהם חבירו, כשרים בדיעבד לנטילת ידים שחרית, ומשמע אף אם גם חבירו נטל בהם שחרית. ומים שנגע בהם קודם נטילה כשרים אף לכתחילה, שהרי גם גבי נטילת ידים לסעודה קיימא לן כן, כמו שכתב בסימן ק"ס סעיף י"א. וכיון שאף מים שנטל בהם כשרים לנטילת ידים, אף שרק בדיעבד, בעל כרחך שאין רוח רעה מתדבקת בהם, והקל וחומר של מעלת כב' תורתו בטל ממילא, ודברי השולחן גבוה לא מחוורין.
5
ו׳והנכון כמו שכתבתי, שעצם האזהרה מלהשתמש בהם ומלילך על גביהם אין לה שורש כי אם במגילת סתרים, בדברי זוהר הקדוש. ומה שלא נזכר כי אם בסתרי תורה לא מוכרח להיזהר בו כל אדם שלא נאמרו הדברים אלא לשרידים, וכמו שכתב הכנסת הגדולה בכללי הפוסקים (אות א') והובא במגן אברהם (סימן כ"ה ס"ק כ'). ומה שכתב כבוד תורתו שבנידון דידן כל אדם לא יוכל לנטות מדברי זוהר הקדוש משום שהוא חשש רוח רעה וחמירא סכנתא, לעניות דעתי אדרבא משום שנידון דידן הוא רק חשש רוח רעה יש להקל, דלענין זה יש לומר כמו שכתב הרש"ל בים של שלמה (פרק כל הבשר סי' י') דהאידנא אין רוח רעה מצוי בינינו, וכן כתב אליה רבה (סימן א' אות ד') בשם דמשק אליעזר דבזמן הזה אין להקפיד בכל זה, וכן משמע מהרמב"ם שלא הזכיר כלל מענין הרוחות שנזכרו בתלמוד וכו' וגבי נטילת ידים שחרית כתב (בפרק ד' מהלכות תפילה הלכה ב'-ג') שצריך ליטול משום תפלה, אלא כיון שרבותינו הטור ושולחן ערוך חשו לה על כן מחמירים ליטול במים בשלושה פעמים. אבל להקפיד על כלי התחתון ושלא להשתמש במי הנטילה, שלא מפורש בגמרא ופוסקים, לענין זה יש לומר דאין רוח רעה מצוי בינינו. והשולחן ערוך בעל כרחך לא כתב דעת הזוהר אלא רק למצוה ולקדושה, שאם לא כן סותר למה שכתב בסעיף א' ו-ז' הנ"ל, דמשמע אף מים שנטל בהם חבירו כשרים לנטילת ידים שחרית וכנ"ל.
6
ז׳ואולם פשוט שלדעת הזוהר עצמו כלי התחתון הוא מתנאי הנטילה, וככלי העליון כן כלי התחתון מעכב אף בדיעבד. ומדברי הטורי זהב ומגן אברהם שכתב כבוד תורתו אין שום ראיה שכלי התחתון לא מעכב לדעת הזוהר. וספרי האחרונים הספרדים שכתב דכתבו כן לא נמצאים אצלי, ולעניות דעתי יש להשיב על דבריהם כאשר יראה המעיין בלשון הזוהר עצמו. ואחרי דפשוט גם לכבוד תורתו שאין כלי התחתון מעכב אף להזוהר, לא ידעתי למה לא כתב שגם לכתחילה אפשר ליטול על גבי קרקע על דעת לכבד אח"כ מי הנטילה או לכסותם באופן שלא יגע בהם אדם.
7
ח׳איך שיהיה, לדידי פשוט כמו שכתבתי שלדעת הזוהר כלי התחתון מעכב גם בדיעבד, אלא כיון שמהגמרא והפוסקים לא משמע כן, על כן נראה לעניות דעתי שאין להקפיד על מי שאינו נוטל דוקא בכלי וכמו שכתבתי במכתבי הראשון. וכיון שאין במחלוקותינו נפקא מינה לדינא לא ראיתי להאריך.
8
ט׳ולבסוף אוסיף לשאול מכבוד תורתו כי שמעתי אייתי מתניתא בידיה ספר שו"ת כתב יד לאחד מגדולי הרבנים בדור שלפנינו ומדפיסו בפה עיר הקודש, אולי יישר בעיניו להדפיס גם ענין זה דנידון דידן ולצרפו אל הספר, אך שמי יעלים וכו'. והשם יתברך יניח לו מסביב לשקוד על התורה והעבודה בפה עיר הקודש בהשקט ובהרחבת לב למען יגדיל תורה ויאדיר וכו' כנפשו ונפש ידידו הדורש שלום תורתו באהבה רבה.
9