יין הטוב, חלק א, אורח חיים ז׳Yein HaTov, Part I, Orach Chayim 7
א׳תשובת הרב מבגדאד בענין הנ"ל ואם צריך לשפוך כל המים שבכלי אחר שרחץ מהם ואם אסור למנות לפי מספרם
1
ב׳עוד על ענין הנ"ל אשר כתב לי הרה"ג סבא דמשפטים וכו' מוהר"ר עזרא דנגור זצ"ל, רב וחכם באשי בעיר ואם בישראל בגדאד יע"א.
2
ג׳למעלת כב' ידידנו הרב טוביינא דחכימי בחריפות ובקיאות סיני ועוקר הרים וכו' כמהר"ר יצחק נסים הי"ו בן מו"ה רחמים זצ"ל בירושלים ת"ו.
3
ד׳אחר דרישת שלומו ושלום תורת מעלת כבודו בצירוף, תשובותיו בענין נטילת ידים שחרית על גבי קרקע בשבוע זה הגיעו לידי. וזאת אשיב, כי בודאי כן הוא כאשר כתב מעכ"ת דעיקר שהצריכו כלי לתתא כדי שלא יעבור אדם על מי הנטילה ויוזק. וכל דברי מעכ"ת בזה טובים ונכוחים, והאריכות בזה ללא צורך. ונראה לי להעיר רק בפרט אחד והוא שנראה לעניות דעתי פשוט דמים אלו של נטילת ידים שחרית הם בכלל מי שופכין המוזכרים בפרק ערבי פסחים (דף קי"א ע"א) שמפורש שם שסכנה לעבור עליהם. אלא דאמרינן התם: "אי תף בהו רוקא לית לן בה", אשר מזה אפשר לומר דאין צורך לחזור אחר כלי התחתון כיון דאפשר בהאי תקנתא, יטול על גבי קרקע וירוק בהו ותו אין לחוש דילמא מזקי. וכל שכן בארצות שאין אדם מהם הולך יחף דהאזהרה היא על מאן דלא סיים מסאני, כדמוכח שם בפסחים. ועיין בשולחן ערוך הגר"ז הלכות שמירת גוף ונפש אות ט'. והרב מור אחיו זצ"ל בספרו עצי היער (סי' ד' או ל"ד) כתב בשם כף החיים (למהר"ח פאלאג'י) דאם אירע דיצא ממימי הנטילה חוץ לכלי ונשפך על גבי הרצפה יכבד אותם, בחול בבלאי בגדים ובסמרטוטין ובשבת במכבדת, עיין שם. ולעניות דעתי בשבת עדיף טפי דרך הנ"ל, אם אינו בחדר שגר שם.
4
ה׳ואיידי דאיירינן בהאי ענינא, אזכיר פה מה שעמדתי זה מכבר בדברי הרב המקובל במעבר יבק (שפת אמת פרק ל"ה, דפוס אמסטרדם דף קי"א) שכתב וזה לשונו: "לכן מנהג לשפוך כל המים שבכלי אחר שנטל ידיו מהם כדאמרו במים של שחרית". ואין דבריו מובנים, דהיכן אמרו כן גבי נטילת ידים שחרית. אדרבא בזוהר הקדוש אמרו "דא ברוך" על כלי דבעי לאתקדשא מניה. ובדברי הפוסקים הפשטנים ודאי אין שורש לזה כלל. ואם מעכ"ת בחריפותו יוכל ליישר הדורים ויבאר לנו דבריו התמוהים בדרך נכון ואמיתי אפריון נמטייה.
5
ו׳גם זה עתה אמרו לי שבהיות מעכ"ת פה פקפק על החוקקים בחותם הזמן לחשבונם כי בזה עושים איסור דאורייתא, ולא הוגד לי טעמו ונימוקו ומנין שמיע ליה למעכ"ת כי יש בזה לתא דאיסורא דאורייתא, נא להודיעני.
6
ז׳והנני מחזיק טובה ותשואות חן לכתר"ה על עתירתו בעדי שיזכני הבורא יתברך ויתעלה לעלות לעיה"ק לבלות בה שארית ימי חלדי. הן כת"ר יודע ועד שלזאת אני תמיד מיחל, וכאשר גמרתי בדעתי להוציא מחשבתי זו לפועל, והנה פתאום הקיפו עלי יחד הכריחוני ושמו המשרה על שכמי, ובינתיים כת"ר נענה תחלה, ואני לעת זקנתי. ע"כ אבקש שיוסיף להתפלל בעדי ויפיש עלי ברחמי במקומות הקדושים אולי יזכני השי"ת להפיק רצוני זה, ובלא נדר נשב בצוותא חדא, על התורה ועל העבודה, והוא ב"ה יהיה לנו עזרה.
7
ח׳עזרא ראובן דנגור ס"ט
8