יין הטוב, חלק ב, אורח חיים ג׳Yein HaTov, Part II, Orach Chayim 3
א׳בענין הנחת תפילין במנחה בערב שבת ובערב יו"ט
1
ב׳תשובה שכתבתי ביום שהוכפל בו כי טוב ח' כסלו תש"ג לרב אחד מפה עיה"ק, מתהלך בתומו ויראתו קודמת, שנשאל אם מותר להניח תפילין במנחה בערב שבת וערב יו"ט, והשיב שאינו רואה מקום לשאלה ונראה לו פשוט שמותר, שכל ימות החול הם זמן תפילין כולל כל יום ערב שבת וערב יו"ט, ובדורות הקודמים היו רבים מדקדקים להניח תפילין במנחה כמו בשחרית והיו מניחים גם במנחה בערב שבת וערב יו"ט, וכנראה מדברי מרן בשו"ע סי' כ"ט, וכן נראה מדברי גדולי המקובלים. ומדבריהם נראה שיש צורך רב בהנחת תפילין במנחה בערב שבת ויש סוד בדבר, וכמו שכתב הרב החסיד בעל ספר חמדת ימים בפרק ד' דשבת, וכן היה נוהג רבינו האר"י ז"ל להניח תפילין במנחה גם בערב שבת, וכנראה ברור מדברי הרב המקובל מהר"י צמח בספר נגיד ומצוה דף מ"ט, שכתב על רבינו האר"י ז"ל שהיה נזהר מאד להתפלל מנחה עם שקיעת החמה, ואפילו הכי לא היה מניח מלאומרה תחלה בלחש ובטלית ותפילין, וכתב: "וכל זה אפילו ערב שבת". ועל פי זה כתב הרב בעל משנת חסידים דף פ"ט: "אע"פ שהוא ערב שבת לא ימנע מלהתפלל מנחה כמו בשאר ימות השבוע בטלית ותפילין ובלחש תחלה". וכן כתב השלמי צבור במשפטי המנחה דף קס"א שכן היה מנהגו של האר"י ז"ל. ועיין חמדת ימים שם תמה על הרמ"ע ז"ל שלא היה מניח תפילין במנחה בערב שבת, וכתב: "אם קבלה נקבל, אך לדין יש תשובה בנגלה ובנסתר וכו'" עיין שם באורך. זה תורף דברי תשובתו, ובענותנותו שלח אותה אלי וביקש לשמוע דעתי. אע"פ שכבר דנו רבים בשאלה זו, לא יכולתי להמנע מלמלאת בקשתו לכתוב לו מה שנראה לענ"ד.
2
ג׳וזה שכתבתי לו: בענין השאלה שנשאל כת"ר אם מותר להניח תפילין במנחה בערב שבת וערב יו"ט, כבר דנו רבים, ומסקנת הרוב היא שלא להניח תפילין במנחה בערב שבת, ועיין שמש צדקה סי' ח'. ונראה שכן היא דעת רבינו האר"י ז"ל, וכנראה מסתמות דבריו בשער הכוונות דרוש ב' דמנחה דף נ"ב, והטעם הוא משום שאז כבר התנוצץ ניצוץ תוספת קדושת שבת, וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל עצמו בכמה מקומות בשער הכוונות ובשער הגלגולים הקדמה כ"ג ובמאמרי רשב"י פרשת קדושים, שקדושת תוספת השבת מתנוצצת ומאירה בערב שבת משעה חמישית, ונראה ודאי שמאז אין להניח תפילין, ודברי מהר"י צמח הנ"ל צ"ע. וצריך לומר דמה שכתב: "וכל זה אפילו ערב שבת", "כל זה" לא דוקא, וטלית ותפילין לא בכלל, ולא היה מניח במנחה בערב שבת. וכן נראה מדבריו לעיל דף מ"ג, דבמנחה בערב שבת אין מניחין תפילין. וכן ראיתי כתב בשמו תלמידו מהר"מ פאפירש בס' אור צדיקים בדיני תפלת המנחה סוף סי' כ"ה, וזה לשונו: "קבלתי ממורי ז"ל שלא להניח תפילין בערב שבת במנחה כי כבר נתנוצץ קדושת שבת", וכן כתב באור ישרים סי' י"ג, ועיין בס' לחם מן השמים בדיני מנחה. ונראה שבעל משנת חסידים במחילת כ"ת לא דק. והגאון חיד"א במחזיק ברכה סי' כ"ה בכותבו דין זה התעלם מדבריו והביא דברי מהר"מ פאפירש הנ"ל וכתב: "וכן כתב מהר"י אירגז בסוף ספר שומר אמונים בשו"ת סי' ז'". ובסי' רס"ז שם כתב: "וכתבו גורי האר"י שאין להניח תפילין במנחה אף אם נוהג להניח בכל יום במנחה". ובס' מראית העין, בליקוטים סי' כ', ובשיורי ברכה סי' ל"א כתב: "מצאתי כתוב שהרבנים הגדולים מהר"ר אברהם יצחקי ז"ל ומהר"ר יעקב וילנא ז"ל לא היו מניחים תפילין במנחה בערב שבת קודש, וכן ראיתי בכתבי הרב המקובל מהר"י אירגז שכתב כן משם הרב המקובל מהר"מ פאפירש כ"ץ, וכן כתבו משם הרמב"ן, וכן כתבתי אני הדל בקשר גודל סי' ג' אות כ"ח", וכמו כן כתב בס' חיים שאל ח"א סי' א', עיין שם. ומרן בשו"ע סי' כ"ט נראה [ד]מיירי במי שנשאר מעוטף בטלית ומוכתר בתפילין כמצותן כל היום.
3
ד׳ועיין יד אהרן מהדורא בתרא סי' ל"א שכתב שבשמש צדקה נחלקו בענין זה המחבר עם גדול אחד, וכתב: "ואני אומר שבמקום שיש מחלוקת, קבלת הרב האר"י זצוק"ל מכרעת, שכתב שבערב שבת אין מניחין תפילין". וזה לא נמצא כתוב מפורש כן בכתבי רבינו האר"י זלה"ה שבערב שבת אין מניחין תפילין, אלא שהבאר היטב שהובא שם בשמש צדקה סי' ח' כתב כן בשם ספר הכוונות ושל"ה, וכתב שם על דבריו בעל התשובה הרב מנשה יהושע מפאדובה: "והגם שחפשתי באותו ספר ולא מצאתי זה כתוב בפשיטות, מכל מקום ראוי הוא המחבר לסמוך עליו ועל עדותו שמצא זה כתוב מפורש בס' הכוונות, יען כי ההעתקות של ספרים אלו לא כולם שוים לטובה, כמו שכתב בהקדמתו, ושהוא העתיק מאותם היותר צודקים, וכדאי הוא לסמוך עליו בזה בפרט" עיין שם. ונראה שעל זה סמך היד אהרן וכתב שהאר"י ז"ל כתב שבערב שבת אין מניחין תפילין. וכבר כתבתי שלע"ד כן נראה מסתמות דברי שער הכוונות בדרוש ב' דמנחה, וממה שכתב רבינו האר"י בכמה מקומות שניצוץ קדושת שבת מתנוצץ משעה חמישית בערב שבת, ונראה שמאז אין להניח תפילין. ויש לתמוה על הרב בעל שלמי צבור שהביא כת"ר שכתב על רבינו האר"י ז"ל: "כמעשהו בחול כך מעשהו בערב שבת", וכמו שכתבו כן המשנת חסידים והחמדת ימים מדעת עצמם ללא יסוד וראיה, וזה שלא כדעת שאר גדולי המקובלים שקבלו שלדעת רבינו האר"י ז"ל אין להניח תפילין בערב שבת במנחה, ועיין מה שכתב המגיה שם בשלמי ציבור. ועיין עיקרי הד"ט סי' י"א אות ב' שכתב שכבר נתפשט המנהג שלא להניח, ושכן העיד הרב"ך ששאל לכמה גדולים מארץ ישראל ואמרו לו שאין להניחן במנחה של ערב שבת. וכתב: "ומאחר שיש מחלוקת בענין זה גם אצל חכמי הקבלה, קם דינא דשב ואל תעשה עדיף, וברור הוא".
4
ה׳ועיין נוה שלום סי' כ"ו אות ח' שכתב נמי שאין להניח תפילין במנחה בערב שבת מהטעם שכבר התנוצץ ניצוץ תוספת קדושת שבת, וכתב זה בשם המחזיק ברכה. ויש להתפלא על הרב בעל חסד לאלפים בסי' רל"ג אות ו' שהתעלם מכל הנ"ל וכתב בקיצור ובלשון זה: "במנחה של ערב שבת, יש אומרים שאין להניח תפילין". ודברים לא ברורים לענ"ד ראיתי כתב הרב בעל מנחת אהרן כלל י"ט אות ב', שהביא שם מדברי המקובלים שנחלקו בענין, וכתב: "ואי לאו דמסתפינא להכריע בין ההרים הגבוהים אנשי השם ז"ל, הייתי אומר וברור דחילוק [יש] (ש)ביניהם. אם מתפלל מנחה סמוך לקבלת שבת, אז אין לו להניח תפילין, שכבר נכנס אור קבלת השבת. אך אם מתפלל בבית המדרש בשעת מנחה גדולה, אף שהוא אחר שעה חמישית שמתחיל אור השבת, אפילו הכי אם רוצה להניחם, יוכל להניחם בלי פקפוק, שעדיין יש זמן הרבה עד כניסת השבת". ולענ"ד איני רואה בדבריהם שום משמעות לחילוק זה, ואין נראה שניצוץ קדושת שבת שמתנוצץ משעה חמישית מתנוצץ בהדרגות קימעא קימעא, אלא הוא מתנוצץ משעה חמישית ומעלה עד סמוך לקבלת שבת בבת אחת ובמדה אחת. ומי שסובר שאעפ"י כן יש להניח תפילין, יכול להניח בכל זמן זה. והסוברים שלא, הרי ברור נראה מדבריהם שמשעה חמישית ומעלה דאין להניח. ועיין שם שכתב שראה גדולים ועצומים בתורה סוברים ונוהגין כן, וזה פלא.
5
ו׳שוב ראיתי למהר"ח פאלאג'י בס' חקקי לב ח"א סי' ב' שהאריך בענין זה, והביא כל אשר כתב והעלה הגאון חיד"א ז"ל בספריו הנ"ל וכתב: "וא"כ בתר כל הני אשילי רברבי דסברי אין להניח תפילין במנחה בערב שבת, מי הוא זה אשר יערב אל לבו לעשות שלא כדבריהם, ומה גם דקיימא לן שב ואל תעשה עדיף טפי". וכתב: "וכן נהגתי אני בעצמי בימי חרפי מקדמוני אפילו בערב שבת של תענית צבור של עשרה בטבת, שכל הקהל כאחד הניחו תפילין מחוסר ידיעת כל הנ"ל". ושוב עמד על זה מדברי הנגיד ומצוה שבדף מ"ג שכתב וזה לשונו: "מורי ז"ל היה נזהר אפילו אם היה אחר שקיעת החמה ואפילו היה ערב שבת, עם כל זה לא היה מניח לאומרה בקול רם, אלא היה אומרה בלחש ואח"כ בקול. גם היה נזהר מאד שלא לאומרה אלא בטלית ותפילין", ונראה שבמחילת כ"ת הבין שגם זהירות זו של הטלית ותפילין אפילו בערב שבת, והניח זה בצ"ע. ולא ידעתי מה הכריחו להבין כן, ויותר נראה מסתמות הדברים שזה בשאר הימים, ובערב שבת לא היה מניח תפילין, וכמו שכתבתי לעיל, ושמכאן ראיה דמה שכתב שוב להלן בדף מ"ט: "וכל זה אפילו ערב שבת", "כל זה" לא דוקא, וטלית ותפילין לא בכלל. ועוד עמד ממה שאמרו בשבת דף ל"ה: "ר' יהודה הנשיא אומר: שלישית לחלוץ תפילין" ומסנהדרין דף ס"ח ואבות דרבי נתן פרק כ"ה מהמעשה בר' אליעזר הגדול, אם לא שיש לחלק בין שהתפילין היו מונחין עליו מתחלת היום לכשהוא בא להניחן עתה מחדש לצורך תפלת המנחה. וכתב: "ובודאי שאין לחלק בין סתם ערב שבת לשחל בו תענית צבור, דהרי אין יום התענית מעלה ומוריד לענין להתחייב בו בהנחת תפילין, אחר שהטעם הוא משום ערב שבת וכבר התנוצץ בו ניצוץ קדושת שבת, וזה הטעם איתיה בכל ערב שבת אפילו שחל בו תענית ציבור". ועל מה שכתב השמש צדקה משם הבאר היטב שכתב משם ס' הכוונות שאין להניח תפילין במנחה בערב שבת, וכתב שחיפש ולא מצא זה בספר הכוונות, כתב: "זה אינו בספר הכוונות כי אם בס' של"ה", בדפוסים ראשונים של הבאר היטב הישן ראיתי כתוב זה בשם ספר הכוונות ובשם ספר השל"ה. ובסוף כתב שהוא ושאר התלמידי חכמים שבעירו אזמיר פרסמו ברבים שאין מניחים תפילין במנחה בערב שבת, וכן הוקבע שם המנהג, ונהגו כן גם העושים הפסקה גדולה ששה ימים ומתפללים מנחה גדולה בערב שבת, אין מניחין תפילין. ומעיקרא זה שנהגו להניח תפילין במנחה ביום התענית הוא ע"פ מה שכתב בב"י סי' מ"ו שביום תענית יחסרו שתי ברכות מהמאה ברכות שצריך לברך בכל יום ויש לו להשלימן כשיניח ציצית ותפילין במנחה ויברך עליהם, וכתב הפני אהרן סי' ז' דמכאן נתפשט המנהג להניח תפילין בתפילת המנחה ביום תענית, וא"כ אינו כל כך הכרח, ולכן כשהוא ערב שבת יכול להשלים מנין הברכות בענין אחר ולא יניח תפילין, ובכל מקום קימא לן שב ואל תעשה עדיף, עד כאן עיין שם. ובספרו רוח חיים או"ח סי' כ"ה חזר וכתב בענין זה והאריך קצת וסיים: "ומי שאפשר לו לעמוד משחרית ועד מנחה גדולה בטלית ותפילין ביום עשרה בטבת מה טוב", ושכן הוא היה עושה בימי חרפו, עיין שם. ועיין לו עוד בספרו כף החיים סי' י"ט אות ה' שכתב: "בערב שבת אפילו אם הוא יום תענית ציבור, דהיינו עשרה בטבת, לא יניחו תפילין אפילו שמתפללין מנחה גדולה, כמו שהעליתי בספרי זוטא חקקי לב ח"א סי' ב'". ובס' מועד לכל חי סי' כ"ט אות ד' כתב: "עשרה בטבת שחל בערב שבת אין להניח תפילין במנחה ולא יאמרו שום סליחה וכו'" עיין שם.
6
ז׳ובחפשי עוד ראיתי להרב פתח הדביר בסי' כ"ט שכתב שמלשון השו"ע שם שכתב שאין לברך שום ברכה כשחולצם אפילו ערב שבת בין השמשות, נראה לכאורה שמניחין תפילין במנחה בערב שבת, וכמו שנראה כן לכת"ר, אלא שראה מאשר כתב החיד"א בספריו, הביא תורף דבריו בקיצור, והוסיף מדיליה שכן כתב נמי הרב המקובל מהר"י קאפיל ז"ל בסידורו קול יעקב דף קכ"ט משם הרמ"ק ז"ל, שאין להניח תפילין במנחה בערב שבת. וכתב שיש לחלק שמרן בשו"ע איירי בשהיו התפילין מונחין עליו מתחילת היום, וכמו שכתבתי לעיל בס"ד, דאז שרי להשהותן עליו עד בין השמשות, אבל להניחן בקום עשה אחר שעה חמישית לצורך תפלת מנחה, אפשר שמודה מרן שלא להניחן משום קדושת שבת. וכתב שכיוצא לזה כתב החקקי לב לישב קושיה אחרת, והביא דבריו לעיל. ועל מה שרצה שם החקקי לב ללמוד מדברי הנגיד ומצוה בדף מ"ג ע"ב שרבינו האר"י ז"ל היה מניחן במנחה גם בערב שבת, ממה שכתב שהיה נזהר מאד אפילו היה אחר שקיעת החמה ואפילו היה ערב שבת לאומרה בלחש תחילה ואח"כ בקול רם, גם היה נזהר מאד שלא לאומרה אלא בטלית ותפילין, דמשמע קצת דהיינו נמי אפילו בערב שבת. וכתב: "בהורמנותיה דמר, יותר נראה וזה הנכון, שהרב נגיד ומצוה מילי מילי קתני ולא שייכי אהדדי. ומה שכתב שהיה נזהר שלא לאומרה אלא בטלית ותפילין, אין זה אלא בשאר הימים ולא גם בערב שבת. וראיה לזה מצא בס' תוצאות חיים כ"י למהר"ח ויטאל ז"ל דף קס"ט, ששם היפך סדר זהירותיו אלו, תחלה כתב שהיה נזהר שלא לאומרה אלא עם טלית ותפילין, ואחר זה כתב שהיה נזהר אפילו בערב שבת לאומרה בלחש תחלה, ושמע מינה דכל חד לחודיה קאי. ולענ"ד כבר כתבתי שמדבריו בדף מ"ג נראה פשוט כן, אלא שבדף מ"ט חזר על זהירותיו אלה של רבינו האר"י ז"ל וכתב לבסוף "וכל זה אפילו ערב שבת", וכבר כתבתי לעיל דצ"ל ד"וכל זה" לא דוקא וטלית ותפילין לא היה מניח בערב שבת. ונראה שהחקקי לב והפתח הדביר לא ראו את דבריו אלה שבדף מ"ט. ובסיום דבריו כתב הפתח הדביר, שלענין מעשה דנראה עיקר כמו שכתב הרב החיד"א שאין להניח תפילין בערב שבת, וכן דעת רובא דרבוותא, וכמו שכן הסיק בחקקי לב דשב ואל תעשה עדיף. ועיין לו עוד להפתח הדביר מה שכתב עוד בענין זה בח"ב סי' כ"ט ובח"ג סי' רס"ז.
7
ח׳ולענין מנחה ערב יו"ט. הנה מזה זמן ראיתי להרב בעל סידור בית השואבה בדינים השייכים לתפילת מנחה בערב יו"ט דף קס"ח, שהביא שם את דברי מהר"מ פאפירש הנ"ל שכתב שקיבל מרבו מהר"י צמח ז"ל שלא להניח תפילין במנחה בערב שבת. וכתב: "משמע דוקא בערב שבת, אבל בערב יו"ט מניחין תפילין גם במנחה. אך ממה שסיים מלתא בטעמא כי כבר התנוצץ ניצוץ קדושת שבת, אפשר דמהאי טעמא גם במנחה דערב יו"ט אין להניח תפילין. או שמא ניצוץ קדושת שבת קדים ואתי קודם ניצוץ קדושת יו"ט" והניח זה בספק. ומחוסר ידיעה ובקיאות בספרי הקבלה לא עלה בידי ולא מצאתי אז וכן עתה לפשוט ספיקו ממקורותיה כראוי, וראיתי כמה התעצמו לפושטו ונטו לפשט. ועיין שערי תשובה סי' ל"ז שכתב שלפי הטעם שכבר התנוצץ ניצוץ קדושת השבת, והיינו משום דתוספת שבת מדאורייתא, נראה דערב שבת לא דוקא והוא הדין ערב יו"ט, דגם תוספת יו"ט מדאורייתא, כמו שכתב הב"י בסי' רס"א, עיין שם, ויש להשיב על דבריו. והרב בעל אצבע קטנה דף ע"ו כתב: "ממה שהקפידו ז"ל בכמה דברים לעשותם בערב שבת קודם חצות, נראה שניצוץ קדושת שבת קדים ואתי קודם ניצוץ קדושת יו"ט" והביא דבריו הרב בעל יפה ללב בח"ה סי' רס"ז וכתב: "לבבי לא כן ידמה, אדרבא יותר נראה דקדושת יו"ט קדמה ואתייא קודם ניצוץ קדושת שבת, והא ראיה דבערב שבת אומרים תחנון בבוקר ונופלים על פניהם, ובערב יו"ט אפילו דראש השנה אין אומרים תחנון ולא נופלין על פניהם גם בשחרית". ובהשמטות שם דף קכ"ד כתב משם הרב הון עשיר דף ס' שכניסת קדושת שבת היא משעה חמישית של יום הששי, וכתב: "וכניסת קדושת יו"ט היא משעת מנחה של יום קודם ערב יו"ט, כי מאז אין אומרים תחנון ואין נופלין על פניהם". ובחלק תשיעי יו"ד סי' שע"ח הביא שוב את הספק של הרב בעל בית השואבה הנ"ל, וכתב שנראה לו שניצוץ קדושת יו"ט קדים ואתי מאור היום, כי בערב שבת שחרית אומרים וידוי ונפילת אפים, מה שאין כן בערב יו"ט, וזאת לפנים גם במנחה שלפניו. ודבריו תמוהים, דבערבי הימים טובים אין אומרים וידוי ונפילת אפים כבימים שלפניהם ומטעמיהם, ואין מהם ראיה לענין זמן התנוצצות ניצוץ קדושת יו"ט, והשוו להם גם את ערב ראש השנה כדי שלא לחלק ביניהם, וכמו שכתב הטור בסוף סי' תקפ"א, ועיין פרישה שם, וספקו של הרב בעל בית השואבה בתוקפו. וכל עוד שלא נתברר, נראה לענ"ד שיותר טוב שלא להניח תפילין במנחה כמו בערב שבת. וכן ראיתי כתב הרב המקובל מהר"א מני ז"ל בזכרונות אליהו בערך ערב שבת, אות י', שיש להורות שלא להניח תפילין במנחה בערב שבת, דשב ואל תעשה עדיף, וכתב: "והוא הדין בערב יום הכיפורים ובערב יו"ט".
8
ט׳זה שנראה לענ"ד לפי שעה להעלות על הכתב לכת"ר למלאות רצונו.
9
י׳ידידו מוקירו ומכבדו
10
י״איצחק נסים
11