יין הטוב, חלק ב, אורח חיים ד׳Yein HaTov, Part II, Orach Chayim 4
א׳בדין הוצאת ספר תורה פעם שניה
1
ב׳ב"ה, ירושלים ת"ו ד' ניסן תשט"ז
2
ג׳לכבוד הרב המפורסם לשם טוב ולתהלה רב הפעלים כש"ת ר' אברהם משה פינגרהוט שליט"א הרב דק"ק אלג'יר
3
ד׳אחר דרישת שלומו ושלום תורתו, בשבוע זה קבלתי את יקרת מכתבו מיום ג' כ"ג באדר, בו דן מעלת כ"ת בדין הוצאת ספר תורה פעם שניה, ומבקש ממני לעיין בדין זה ולהודיעו דעתי בהקדם האפשרי. למרות טרדותי התאמצתי למלאת בקשתו.
4
ה׳מנהג זה לא נמצא לו יסוד בש"ס ולא בשו"ת הגאונים ואף לא בדברי הפוסקים שאחריהם. ונראה שבמאוחר יותר הונהג באיזה קהילות, והרב בעל משפטי שמואל (סי' ג') הוא הראשון שכתב בענין מנהג זה. מעשה היה בבית כנסת שהתאספו בו היחידים לתפילת מנחה ביום שבת קודש והוציאו ספר תורה וקראו בו והתפללו והלכו, אח"כ באו להתפלל אחרים שלא היו ולא נמצאו בבית הכנסת בזמן שהתפללו הקודמים, וכשבאו להוציא ספר תורה מחו בהם בעלי תורה באמרם שמן המנהג אין להוציא ספר תורה פעם שניה. והשואל שלא ידע סמך למנהג, תמה ושאל: מאחר שהשניים גם הם מחויבים לקרוא בתורה, למה לא יוציאו ספר תורה גם הם? והרב בעל משפטי שמואל, שגם הוא לא מצא מקור למנהג זה, השיב לו ששמע והוגד לו משם גדול הדור מהר"ר בנימין בה"ר שמריה ז"ל, שכן המנהג שלא להוציא ספר תורה פעם שניה, ולא שמע לו טעם. וכתב שאי אפשר שאין סמך למנהג, והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים המה. ואין לומר דצריך שיהיה המנהג קבוע ע"פ ותיקין, שלא נאמר זה אלא לענין להוציא ממון וכו', אבל בכגון דא אין לדחות המנהג, ויש לחוש קצת מפני הנכנסין והיוצאין שלא יאמרו שמצאו פגם בספר תורה הראשון, ומצינו בכמה מקומות שחששו חכמים לטעם זה. וכתב: "ואם תאמר וכי מפני חשש זה יתבטלו השניים מקריאת התורה, יש לומר כיון דקריאתה נתקיימה ע"י הראשונים, לא נחוש אם לא יקראו השניים, שכל הקריאה לא נתקנה אלא משום יושבי קרנות, ודבר זה נדחה לגבי השניים משום חשש דפגם, ודי במה שקראו הראשונים. ועוד, מאחר שהשניים פשעו קצת שלא באו בזמן להתפלל יחד עם הראשונים, בפרט בעיר קטנה דאוושא מילתא דתפלה ואפילו הכי לא באו, חשיבא הוצאת הספר תורה שנית שלא לצורך והוי זילותא דתורה". וכתב שכל זה הוא כדי לתת טעם למנהג אחר שהוגד לו עליו משם גדול הדור, עד כאן, עיין שם. והביא תורף דבריו אלו בקיצור העולת תמיד בסי' קמ"ד. והרב בעל בית יהודה במנהגי ארג'יל שבסוף הספר דף ק"ט ע"ד כתב תחלה שיכולים להוציא ספר תורה אפילו פעם שנית, ולבסוף כתב שראה בס' עולת תמיד שכתב בשם בעל משפטי שמואל לאסור גם פעם שנית משום פגמו של ספר תורה ראשון, ולכן הנכון הוא שלא להוציא ספר תורה פעם שנית כלל אם אין המנהג ידוע. ונראה שאפילו אותו ספר תורה שלפגמו חוששין אין להוציא פעם שנית. וכן נראה ברור מדברי השואל במשפטי שמואל ומדברי בעל משפטי שמואל עצמו, וכן נראה מסתמות דברי כל האחרונים שכתבו מנהג זה משמו של בעל משפטי שמואל. הכנסת הגדולה בהגהות הטור סי' קמ"ד הזכיר מנהג זה וציין לענין הטעם ס' משפטי שמואל. ובתשובותיו או"ח סי' י"ב כתב: "במקומות שמתפללין תפילת ותיקין, מפני שעתידין להתפלל בו במקום תפילה כוללת בספר תורה, אין מוציאין ספר תורה בתפילה ראשונה". וכתב: "ולא ראינו מימינו ולא שמענו מאבותינו שיוציאו ספר תורה שתי פעמים במקום אחד" עיין שם. ועיין מגן אברהם סי' ס"ט ס"ק ט' ופרי מגדים באשל אברהם שם, הלכה ברורה שם ס"ק ד', סולת בלולה סי' קמ"ד אות א', יד אהרן מהדורא בתרא סי' קמ"ד אות ג', באר היטב סוף סי' ס"ט, ועוד רבים כתבו מנהג זה בשם הרב משפטי שמואל, אע"פ שהטעמים שכתב הם קלושים וחלושים מאד, ונראה שלא לדינא כתבם אלא לישב המנהג, וכמו שכתב הוא עצמו בסוף דבריו: "וכל זה אני אומר לתת טעם למנהג זה במקום שנוהג". וכן כתב הנודע ביהודה מהדורא תניינא או"ח סי' ט"ו שהרב בעל משפטי שמואל כתב מה שכתב רק לתת טעם למנהג במקום שנוהג.
5
ו׳והרב בעל עיקרי הד"ט סי' ג' אות ל"ה כתב מדעת עצמו כמו שהיה נראה לכ"ת, דלפי הטעם של פגם ספר תורה ראשון אם יחזרו להוציא אותו עצמו אין מקום לחוש לפגם, וכתב: "וכל שכן אם אין להם רק ספר תורה אחד שאין לחוש ויוכלו להוציאו אפילו כמה פעמים". ופלא שהתעלם מעצם המנהג שכפי הנראה הונהג בזמנו שלא להוציא כלל ספר תורה פעם שנית אפילו ספר תורה הראשון, וכמו שכתבתי לעיל, ועיין פרי מגדים שם.
6
ז׳ונראה לפי זה שגם בהזדמן בר מצוה במנין השני אין להוציא ספר תורה, וצדקו אנשי הקהלה שסירבו לגדול מעלת כ"ת להוציא ספר תורה עבור בר מצוה, [אלא] שהיו צריכים לשנות מקום קריאת התורה הקבוע למקום אחר באותו בית הכנסת ולהוציא ספר תורה, וכמו שכתב מהר"י אלגאזי באמת ליעקב סי' א' אות ז', ולמד זה מתשובת מהר"י מינץ סי' ט"ו - והביא דבריו הרמ"א בשו"ע סי' ס"ט - עיין שם. ומעין זה כתב הגאון מבוטשאטש בס' אשל אברהם שם בסי' ס"ט על דברי המגן אברהם ס"ק ט'. והרב בעל נודע ביהודה בסי' הנ"ל כתב שמשפטי שמואל ודעמיה לא דברו כי אם במקרים שאירעו בדרך מקרה, אבל בדבר שהוא מנהג קבוע תמיד שמתפללים שם [שתי] כיתות יום יום, כת אחת ואח"כ כת שניה, לא שייך בה פגם, שהם רואים שכן הוא מנהגם תמיד ואין כאן שום חשש פגם. וכן כתב במגן גבורים סוף סי' ס"ט. וכפי הנראה מדברי כ"ת כן הוא המנהג בבית הכנסת באלג'יר שמתפללים שם כמה מנינים מנין ראשון ומנין שני וכן עוד על זה הדרך, ולפי זה היו צריכים בני הקהלה לציית ולהוציא ספר תורה גם במנין השני בלי כל היסוס, לעשות רצון כת"ר ולזכות את בר המצוה בעליה לתורה כנהוג.
7
ח׳והרב חיד"א בס' לדוד אמת כתב שהטעם שלא להוציא ספר תורה פעם שנית באותו מקום קלוש טובא, והביא דברי הרב אמת ליעקב הנ"ל, וכתב שלא נהגו כך לשנות מקום קריאת התורה משום דלקרות בספר תורה צריך תיבה בדרגין, וציין למה שכתב הוא עצמו בספרו מחזיק ברכה בקונטרס אחרון סי' ק"נ, והביא דברי זוהר הקדוש פרשת ויקהל (דף ר"ו ע"א) בענין התיבה בדרגין, וכתב: "והיום אין נזהרין שתהיה התיבה בשית דרגין", וציין למה שכתב עוד הוא שם בפנים אות ד'. ונראה מכללות דבריו שיכולים עתה להוציא ספר תורה באותו מקום אפילו כמה פעמים ועל אותה תיבה, וכל ענין הדרגין הוא רק למצוה מן המובחר. ועיין בס' בן איש חי הלכות שנה ראשונה פרשת ויקרא אות י"ד שכתב שיש מדקדקים לעשות לתיבה שבעה דרגין ויש בזה טעם ע"פ הסוד כמ"ש בזוהר הקדוש, אך אין זה מעכב לפום דעתיה, ואף אם אין בה שבעה דרגין עושין למצוה מן המובחר, עיין שם.
8
ט׳ושוב ראיתי למוהר"ח פאלאג'י בס' חקקי לב ח"א סי' ה' שדן באריכות בענין מנהג זה, וכתב שבעירו עיר תהלה איזמיר מוציאין ספר תורה כמה פעמים ביום ב' וביום ה' ובמנחה בשבתות ומועדים ובתעניות וקורים בתורה על אותה תיבה, וכתב והאריך טובא בדברי החיד"א הנ"ל. והאריך עוד בענין זה בספרו לב חיים ח"ב סי' כ"ה. ועיין בס' פקודת אלעזר סי' ס"ט שהאריך גם הוא בענין המנהג, וכתב שבירושלים היו אוסרים להוציא ספר תורה פעם שנית באותו מקום אפילו ע"י שינוי, ועכשיו נהגו להתיר ע"י שינוי להניחו חוץ ממקום שרגילים היו להניחו לקריאה, וכתב שאצלם במערב לא נהגו מנהג זה כל עיקר. ובעיר מולדתי בגדאד היו משאירים את הספר תורה על התיבה אחר שקראו בו פעם ראשונה כדי שיקראו בו הבאים אחריהם להתפלל שם. ועתה פה עיה"ק ירושלים ובכל ערי ארץ ישראל כמעט נעלם מנהג זה, וברוב בתי הכנסיות ככולם מוציאים ספר תורה כמה פעמים במקום.
9
י׳זה מה שהספקתי לפי שעה לעיין בדברי הפוסקים ולהעלות על הכתב כבקשתו.
10
י״אהדורש שלומו וטובתו ומברכו לעלות ולהתעלות עוד במעלות התורה, וחפץ ה' בידו יצלח.
11
י״ביצחק נסים
12